חידושי הרד״ל על בראשית רבה טו

(א) ואין לך משובחים כו'. דס"ל דלא מנה הכתוב אלא המשובחים ובירושלמי ספ"ז דכתובות הלשון ומכולן לא פי' הכתוב אלא ז'. וענין המאמר כאן לומר דארזי לבנון האמורים כאן הם ז' מיני ארזים ועיין זוהר בראשית (כ"ט):

(ב) ג'. הן המשובחים. משום דכתיב בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו. ודרש תאשור לשון אישור ושבח ודרש מיחדו דכל שלש אלו הן הראשונות במעלה שבהן ועיין בפ' ב' דר"ה (כ"ג) ובתנחומא פ' תרומה:

(ג) שכרי עד שלא עמדתי לפעול. בס' מעלת המדות הביא אגדה דמביא ע"ז מקרא הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו (ישעיה מ'):

(ד) את האדם בזכותו של אברהם. כצ"ל כ"ה בילקוט ודרש אדם זה אברהם האדם הגדול בענקים כדלעיל פ' (י"ד):

(ה) אמר ריב"א עץ חיים כו'. ירושלמי פ"ק דברכות שה"ר (פ"ו) תדא"ר (פ"ב) ועיין בס"ת בזוהר ר"פ לך לך:

(ו) לא סוף דבר נופו כו' אפילו קורתו. פי' לא תימא שהנוף שהוא מתפשט הרבה מחזיק ת"ק שנה אלא אף הגזע שהוא קורתו וכ"פ הרמב"ם במורה ח"ב פ' ל'. ולא כדברי המ"כ וכן פייט הקלירי בסלוק יום א' של סוכות:

(ז) דאמטיית אליתא. בתוספות פרק ג' דר"ה (י"ד) הביאו הגי' בנות שוח דאמטיאו שוחה כו':