חידושי חתם סופר על סוכה ל:

וקרקע אינה נגזלת. פי' דברי הירושלמי דמייתי תוס' כתבתי בחי' למס' ע"ז ס"ג ע"ב גבי אין עומדי' עם הנכרי ע"ש:

ולקנינהו בשינוי מעשה. לכאורה משמע דס"ל דוקא למ"ד לולב צריך אגד והאיגוד מעכב במצוה ה"ל שינוי חשוב אבל למ"ד אין צריך אגד אע"ג דמצוה לאגדו לא הוה מעשה חשוב ולא הוה שינוי מעשה ואי הוה תוס' סברי הכי לק"מ מה שהקשו סוף ד"ה ולקניי' וכו' תיקשי לי' אמתני' דמתני' דפוסל יבש ע"כ דלא כר' יהודה ורבנן דר' יהודה ס"ל לולב א"צ אגד ולק"מ ק' תוס' אך צ"ל תוס' לא פי' כנ"ל אפי' למ"ד א"צ אגד כיון דאגדו משום זה אלי ואנוהו ה"ל שינוי מעשה משו"ה הקשו ותירוצם דחוק כמ"ש פני יהושע דהא משנתינו לא מיירי באגודה שהרי פרטו לולב בפ"ע והדס וערבה בפ"ע כפירש"י במשנתינו:

ועיי' לקמן ל"ג ע"ב במשנה ערבה גזולה נדחק רש"י מ"ט נקט כל מין בפ"ע ולא כייל ד' מינים גזולים ויבשים פסולים ולהנ"ל י"ל דלא נימא גזלם אגודה אבל גזל נפרדי' ואגדם הוה שינוי מעשה קמ"ל דלא משום דהוה שינוי החוזר לבריתו. ולפי מה דאמרי' קפסיק ותני א"כ משמע גם בשאר הימים לא מהני שינוי החוזר לבריתו אע"ג דמדרבנן קני כאשר אבאר לקמן אי"ה בסמוך מטעם דקנין דרבנן לא יועיל בדאורייתא יש מכאן הוכחה למ"ש רמב"ן דמשנתינו מז' ימים דאורייתא מיירי היינו במקדש אבל מגבולין לא מיירי:

שינוי החוזר לבריתו הוא. ע' תוס' הנה בתחלת נראה כאלו החליטו דקנין דרבנן אינו מועיל לדאורייתא ושוב בתוך כ"ד חזרו בהא דמועיל כדמוכח ממריש ועוד יל"ד למסקנתם דוקא שינוי גדול שיש בו טורח הרבה קונה מדרבנן ומי חכם לעשות גדר וגבול איזהו שינוי רבה ואיזהו שינוי זעירתא ולא נתנו דבריהם לשיעורי' ע"כ נלע"ד דודאי לא פלוג רבנן בתקנותיהם אך לענין מצוה דאורייתא יש לחלק דבטורח רב כגון מריש וסוכת החג דאי מטרחת לי' לא ישוב בתשובה העמידו דבריהם וקונה קנין גמור לצאת בו י"ח מצוה דאוריי' אך בטורח קטן כאגודה של לולב דמשום טורח מועט כזה לא ימנע מלשוב בתשובה ורק משום לא פלוג קונה מדרבנן בזה לא העמידו דבריהם לצאת בו י"ח מצוה דאורי' ולפ"ז המקדש אשה ע"י מעמד שלשתן שאין קנינו אלא מפני תקנת השוק ונהי אפי' היכי דליכא קוני' ומוכרי' מ"מ קונה מעמ"ש אבל לקדש בו אשה לא עיי' ש"ע א"ע סי' כ"ח:

ומ"מ נ"ל מי שקנה במשיכה בלא כסף מועיל אפי' לקנין דאורייתא דהשתא דתקיני רבנן ונהיג עלמא לא גרע מסתומתא דקני' מדאורייתא ומי שקנה בכסף בלא משיכה לא קנה הלוקח ומפקיעי' עי"ז אפי' אי' דאורייתא כמבואר בש"ס ע"ז ס"ג ע"א ובתוס' שם הא קמחסרי משיכה ואמנם כל זה בהלוקח שלא קנה החפץ בכסף אבל המוכר קנה הכסף להוציאו כמ"ש תוס' ב"מ מ"ג ע"א בסוף הדיבור ע"ש ומשו"ה מסקו תוס' בע"ז ס"ג ע"א הנ"ל דנתנו לסיטן מעל ולזה נתכוון מהר"מ לובלין שם ע"ש ובתשו' הארכתי בכמה דוכתי (עיי' ח"ס חיו"ד סי' שי"ח):