חידושי חתם סופר על שבועות לח.

כזית כזית מה שהקשו תוספות דהסוגיות הפוכות ממסכת זבחים. ולפע"ד לחלק דהכא דעתו לשבע על כלם שאינו חייב לשום אחד מהם ומה שאמר בתחלת דבריו שבועה שאין כו' דעתו שיועיל השבועה אכל דבריו רק שאנו מסופקין אם שבועה א' לכלם או שבועה לכל אחד ואחד אם כן יש סברא דהוי"ו מושכת תיבת שבועה אכל או"א משא"כ התם דעתו דהכזית שחשב עליו לחוץ לזמנו אינו רוצה שיהיה בחוץ למקומו וכן בהיפוך רק שרוצה לפטור עצמו ולומר שלא קדמה מחשבת הזמן למחשבת המקום ורוצה ב' המחשבות כאחד וזהו א"א ע"כ קאמר כזית שהוא וי"ו העיטוף כאלו הוציא שניהם כאחד. ואפ"ה אין רבי מחלק בהכי ודו"ק:

אכללי לא מחייב. טעמא דהאי מ"ד משום דלא סגי בלאו כללי ואיך יאמר חטין ושעורין וכוסמין אם לא יאמר תחלה שבועה שאין לך בידי וע"כ לא מחייב עליו בפ"ע. ולפ"ז בשבועת העדות דקאמר שבועה שאיני יודע לך עדות שיש לך ביד פלוני חטין ושעורין וכוסמין דה"ל ב' כללים חדא שאין אנו יודעין לך עדות ב' שיש לך ביד פלוני מודה הך מ"ד דחייב אכלל השני דיש לך ביד פלוני משום דהו"מ למימר שאין אנו יודעין לך עדות מחטין ושעורין וכוסמין ומה שאמרו שיש לך ביד פלוני מיותר ובזה ניחא מה שהקשו המפורשים מדוע לא פליגי הנך אמוראי אמתני' דשבועת העדות דקדים והא"ש דהתם לא פסיקא ליה למיפטר אכללי דאכלל השני לכ"ע מחייב:

והא"ש נמי דלא הקשה בלא"ה הני ברייתות אהדדי דקתני ט"ו חטאת והדר תני עשרים חטאת משום דבשבועות העדות מיירי כמ"ש תוס' והך ברייתא דט"ו חטאת מיירי בדלא כפליה לכללא ה"ל ט"ו ואידך מיירי בדכפליה וה"ל כ' עם הכלל השני ולא הקשה רק למ"ד אכללי מחייב ומשני דנהי דמחייב אכללא מ"מ לא קחשיב להו שפיר קשה מדתני עשרים והיכא משכחת ליה אי לא קחשיב אבל למ"ד אכללי לא מחייב לק"מ כנ"ל דאיירי בשבועת העדות וכפל הכללים וזהו סייעתא לקושית המהרי"ן ל"ב דלא כפרש"י ועי' מהרש"א ודו"ק:

כללי לא קחשיב. טעמא נלע"ד משום דר' חייא לא אתא לאשמועינן מנינא אלא דמחייב אכל חדא אפי' בדלא פירש כדבסמוך והיינו דוקא אפרטא אבל אכללא אפי' למאן דמחייב עלה היינו בדפירש דוקא ולא בדלא פירש ואם כן לא הוה הכי רק ט"ז חטאת דהראשון חייב ד' ואידך ג' ג'. ולכן לא קחשיב:

כבודי ומרים ראשי. חונן דעה לנבונים. אמצתני בפרק החמישי. להרבות עצמה ואונים: אזון עתה לחשי. והצילני משגיאות וכשלונים. והורני כאות נפשי. פרק שבועת הדיינים: