חידושי חתם סופר על שבועות טו:

ומ"ד פגעים דכתיב יפול מצדך אלף ואומר יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי כו' פי' להך מ"ד הוא דאמרי עד כי אתה ה' מחסי דעד השתא משתעי בפגעים יפול מצדך אלף וכדומה שהם שדים דמיניה ילפינן בברכות דקיימי עלן כי כסלי לעוגי' ואמרי כן להבריח המזיקין מהבנין המקודש משום דסביב רשעים יתהלכון ומתקנאין בנו וכן כתיב שם מקטב ישוד צהרים. משא"כ למ"ד שיר של נגעים היה אומר השיר כולו דאדרבא מכי אתה ה' מחסי ואילך הוא דכתיב ונגע לא יקרב באהלך ולדידיה אמרוה משום צרי יהודה ובנימין כן משמע לע"ד לולי דברי תוס' ד"ה עד כי אתה כו':

יהיה איך שיהיה קשיא לי מדוע לא הקשה הש"ס הכא היכא עביד הכי והא אסור להתרפאות [בד"ת] בשלמא למ"ד משום צרי יהודה ובנימין אמרו לא הוה רק תפלה בעלמא אבל אי משום מזיקין אמרו קשיא וצ"ל משום דמתחלה תקנו משה רבינו ע"ה לשם כך בבנין המשכן לא שייך למימר אסור להתרפאות בד"ת דוקא קרא שלא נתקן לשם כך משא"כ הנך קראי והא דמקשה אדר"י ב"ל צ"ל דפשיטא להש"ס דקיי"ל כמ"ד משום צרי יהודה ובנימין אמרו ולא משום מזיקין ולא נתקן על שם כך וגם במדרש שלנו לא מצאנו שאמר משה רבינו ע"ה כ"א פסוק ויהי נועם ויהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידינו ותל"מ ושפיר הקשה אדריב"ל:

וא"ש נמי פסק הרמב"ם שהשמיט הא דיושב בסתר עליון והיינו משום דמוכח דלא אמרו אלא משום צריהם ולע"ל אי"ה ליכא להך חששא וכ"כ בכ"מ אהא דהשמיט ה' מה רבו צרי וק"ל: