חידושי חתם סופר על שבת נט

ולא בטבעת שאין עלי' חותם. וקשה הא בין לרבא בין לר"נ בר יצחק חייב חטאת ולרבנן פטור אבל אסור כהתוס' ולקמן במתני' טבעת שיש עלי' חותם כ' הגהות אשר"י אפילו לרבנן חייב דוקא לענין טומאה פליגי אבל לענין שבת מודה. וגם רמב"ם פסק לענין טומאה כרבנן וגבי שבת פסק יש עלי' חותם חייב חטאת. ויש ליישב דלעיל דף נ"ב ע"ב מקשה הגמ' אר"א דאמר שמא לא שמעת אלא לענין שבת וכו' והא תנן וכו' ולא מייתי אלא רבנן ולא מקשה כלל מר"נ. ולפ"ז א"ל דלהמקשן הי' קשה תרתי. לענין שבת קאמרת יש חילוק הא אדרבה לרבנן אין חילוק בין יש עלי' ובין אין עלי' חותם לרבנן פטור אבל אסור ולענין טומאה יש חילוק. רק על שבת לא מתרץ הגמרא דודאי לק"מ אפי' לרבנן דאמרו הטבעת עיקר מודים לענין שבת והטעם משום דאם יש עלי' חותם אפי' הטבעת הוה משאוי לאשה ולא תכשיט. ולפ"ז שפיר איכא למימר בין לרבא ובין לרנב"י אתי' מתני' כרבנן. ולא כדברי תוס' וממילא לק"מ. ודו"ק: