חידושי חתם סופר על שבת נא

בתוס' ד"ה במה בהמה. דאדם מוזהר על שביתת בהמתו וכו' אבל לאו ליכא וכו' ובריש נדרים דייק בהך ובכל הני דלעיל דאיכא דוכתא וכו'. ולכאורה המשך של תוס' אינו מדויק שפיר כמובן. וי"ל דהנה לפום רהיטא לאו כל כך קושי' מה שהקשה הש"ס בנדרים דבשלמא לעיל בפ' ב"מ או ב"ט אין מדליקין ואין טומנין החידוש משום גזירה שמא יטה או יטמין ברמץ ולהכי מפרש תחלה אין טומנין או אין מדליקין אבל הכא איפכא במה יוצאה חידוש ולהכי מפרש תחילה יוצא הגמל באפסר. אבל לבתר העיון שפיר קא פריך הש"ס במס' נדרים לר"ש דסבר מלאכה שאינה צריכה לגופה מותר וא"כ ג"כ הכא אינה יוצאה החידוש דהא הוה מלשאצ"ל ומאי נאסור אבל לר"י לק"מ קושית הגמרא. אמנם כתב בס' תוס' שבת דגבי מלאכה שהוא עבר בעשה לא גזרו משום שבות אלא גבי מלאכה שהוא עבר בלאו. ולפ"ז שפיר מקשה הגמרא אפי' אליבי' ד"ת דהוא סובר משאצ"ל חייב דוקא היכי דקאי בלאו אבל הכא אינו אלא עשה למען ינוח והוה משאצ"ל פטור והוה ג"כ אינה יוצאה החידוש ושפיר מקשה הגמרא. ולפ"ז שפיר מוכיח התוס'. ברישא אמר דהכא אינו עובר אלא בעשה וא"כ מקשה הגמרא דנדרים שפיר אליבי' דכ"ע ודו"ק: