חידושי חתם סופר על שבת מד.
Chidushei Chatam Sofer on Shabbos 44a (Chidushei Chatam Sofer on Shabbat 44a) · חידושי חתם סופר על שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →תוס' ד"ה שבנר ושבקערה אסור ור"ש מתיר וכו' ומוקי לי' במס' סוכה בסוכה רעועה דעלמא. וקשה מאי בעי תוס' בזה הא אי אוקמינ' בסוכה דמצוה יותר קשה. וי"ל דתוס' ורב אלפס הקלו הם סברו דאפי' במוקצה מחמת איסור דהיינו בסוכה דעלמא או בנוי סוכה דהוה איסור מוקצה מחמת מצוה מועיל התנאי שלא יחול האיסור או המצוה עליו אבל בסוכה דמצו' דהוו שניהם כאחד איסורא ומצוה אינו מועיל התנאי ורב אלפס סבר במוקצה מחמת מצוה מועיל התנאי אבל לשיטת התוס' אינו מועיל התנאי גבי סוכת מצוה בכל ענין ולהכי נקט התוס' דסוכה דעלמא ודו"ק:
ת"ר מטלטלין נר חדש וכו' רש"א כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת ופי' רש"י משום שמא יכבה וכ' המהרש"א אבל לפי המסקנא אינו כן דהוה טעמי' משום בסיס. ונראה לתרץ דרש"י קשה לי' קו' תוס' לקמן דף מ"ו ע"ב ד"ה כבתה אין לא כבתה לא וכ' התוס' ה"ה דהוה מצי למידק מרישא חוץ מן הנר הדולק בשבת דהוה ג"כ טעמי' משום שמא יכבה עכ"ל אבל לבתר העיון לק"מ דמרישא לא הוי מצי למידק דטעמי' משום שמא יכבה דה"א טעמי' משום כשמטלטלין מדליק ביותר או שמא יכבה ונמצא לית לי' נר של שבת או שמא יחזור וידלקנו אבל בסיפא ליכא למימר הני ג' טעמים דרישא כ' מן השמן הכבה פי' דכבה והולך שלא כבה ממש אלא קצת דולק עוד. נמצא מידק הגמרא שפיר מסיפא כבה אין לא כבה לא אעפ"י שכבה והולך והכא ליכא טעמי' שמדליק ביותר הא תו לא יונק הפתילה מן השמן וטעמי' דלית לי' נר שבת הא בלא"ה לית לי' כבה והולך אלא ע"כ טעמי' משום שמא יכבה וא"כ מחלל שבת והק' הגמרא שפיר הא דשא"מ הוא. ומתרץ דטעמי' משום בסיס אבל ברישא שפיר יכול לומר דטעמי' משום שמא יכבה ולית ליה נר של שבת ולפ"ז שפיר פי' רש"י ארישא דטעמי' משום שמא יכבה ולית ליה נר של שבת ודו"ק:
ובזה נמי מיושב דיוקא דרישא וסיפא דקשה לכ"ע דברישא משמע חוץ מן הנר הדולק אבל כבה והולך מותר ובסיפא משמע כבתה אבל כבה והולך לא. ונראה לתרץ דהמג"א כ' דנר אעפ"י שדולק מותר לטלטל ע"י כיכר ותינוק דהוה בסיס לדבר המותר רק כל זה אינו כל זמן שהכיכר חשוב טפי מנר כיון שיש לו נרות הרבה אז נר אחד אינו חשוב כ"כ כמו כיכר או תינוק ונמצא לפ"ז הכי פשטא חוץ מן הנר הדולק אפילו ע"י ככר נמי אסור כשדולק יפה אז חשוב הנר טפי מן הככר אבל כבתה מותר אפי' בלי כיכר אבל כבה והולך ע"י ככר מותר לטלטלו דחשיב טפי אבל בלא כיכר אסור ודוק:
אבל כוס וקערה ועששיות לא יזיזם ממקומם. הלשון אינו מדויק כ"כ. ונ"ל דמצאתי כתוב בר"י א"ז הא דאסרינן טלטול דנר היינו מחמה לצל אבל בצריך למקומו שרי ומפקפק עליו חי' א"ש דדוקא ביחדו לאיסור אבל במלאכתו לאיסור אפי' בצריך למקומו אסור. ובירושלמי כ' דהכא לא במוקצה תלי' מילתא אלא גרסינן חוץ מן הנר הדולק בשבת היינו יחדה. ור"מ גרסינן ברישא והכי פשטא ר"מ אומר אפי' יחדו לכך אסור ור"ש אומר חדש מותר לטלטלו אפי' מחמה לצל אבל לא ישן כחמה לצל אבל ישן לצורך מקומו מותר אבל כוס וקערה ועששיות לא יזיזם ממקומו אפילו לצורך מקומו וקאי אבל כוס וכו' אר"י ולא אר"ש ובזה מיושב קו' הרשב"א דירושלמי לשיטתי' קשה קושי' הרשב"א דמצינו כ' בירושלמי מעיקרא כסבור הייתי הא דמתיר לטלטל הנר עצמו הא הוה בסיס לשברי פתילים אסור וכסבור הייתי דמוקמינן בעכבר גוררה והשתא דשרינן מותר השמן שבנר א"כ הוה הנר בסיס לדבר היתר ואיסור ושרי לטלטל וא"כ ק' קו' הרשב"א דהיכא דמסיק לר"ש כוס דנפישי אסור אע"כ צ"ל לר"ש ג"כ יושב ומצפה והיכא מתיר מותר השמן הא מסתמא אינו יושב ותירץ הרשב"א דשמן מותר משום דדעתי' על הנר וא"כ ממילא בטל השמן. הא לירושלמי ז"א דהא הנר גופא לא שרי אלא משום השמן אבל ר"ש מתיר אפי' בכוס אע"פ שאינו יושב ומצפה וממילא לק"מ קו' הרשב"א מעיקרא דאפי' באינו יושב ומצפה מתיר וא"כ גם מותר השמן נמי שרי אעפ"י שאינו יושב ומצפה דאבל כוס לא קאי אר"ש אלא אר"י לחוד לחידוש אפי' בצריך למקומו אסור וממילא מדויק נמי הלשון לא יזיזם אפי' בצריך למקומו:
והתניא מותר השמן שבנר ושבקערה אסור ור"ש מתיר וקשה דלמא הא דאמרינן שבנר היינו הדולק ושבקערה היינו העומד תחת הנר לקבל בו השמן המטפטף ולהכי קא מתיר ר"ש לעיל וכ"ת דומיא דנר קאמר הא עדין לא אסיק אדעתי' דמקשיני' למימר דומיא דנר. וי"ל דהרשב"א הקשה דהכא מסיק הגמרא כוס וקערה דנפישי דאינו יושב ומצפה וא"כ בטל השמן לגבי נר וממילא לא קשה (קושי' הרשב"א דאי אמרינן בקערה היינו שמן המטפטף אמאי מתיר ר"ש בשלמא אנר שדולק בו יושב ומצפה דקסבר שיכלה השמן ממנו ומותר לטלטל אבל אקערה ג"כ הוא הדולק בו וא"כ יושב ומצפה עליו ודו"ק.
ברש"י ד"ה מטלטלין. פי' מגיני שלמה דהא כלי חרס כיון שמדליק פעם אחת תו הוה יחידה דהא אינו חזי' לאשתמושי אחריני והכי קאמר ברש"י מדקאמר אבל לא ישן משמע תרתי יחדו לכך והדלקה ולא קתני אבל לא המיוחד לכך בלא הדלקה וה"ה הדלקה בלא יחוד אע"כ יחוד בלא הדלקה לא מהני מידי ליתסר. ולפ"ז מיושב קו' התוס' ד"ה ומה נר וכו' ודו"ק:
אמר ר"י אמר רב מטה שיחדה למעות אסור לטלטלה פי' תוס' ד"ה מטה שיחדה דאפי' לצורך מקומו נמי אסור עכ"ל משום דמקשה גמרא מנר חדש דלמא חדש מחמה לצל שרי אפילו לצורך מקומו אסור ומטה כחמה לצל ואסור אבל בשצריך למקומו שרי אלא ודאי בכל גוני שרי: