חידושי חתם סופר על שבת מג:

שלא יעשנו כעין מצודה מייתי' תוס' ש"ס דביצה דאין במינן ניצוד. וצ"ע לפי' רש"י בביצה הנ"ל דעיקור קו' לר' יצחק דס"ל כר' יהודה במוקצה א"כ מאי קושי' דלמא ס"ל לר' יצחק כר' יהושע ר"פ ח' שרצים דאין במינו ניצוד אינו אלא איסורא דרבנן ובאיסור דרבנן מותר אין מתכוון לר' יהודה כפי' רש"י ביומא ל"ד ע"ב ע"ש. ואולי אין במינו ניצוד דומה לכיבוי לר"ש דהוה דרבנן חמור כמ"ש תוס' לקמן מ"ו ע"ב ד"ה דכל היכי וסוף פרקין ד"ה מפני שמקרב וכו' ע"ש וצ"ע:

הופכו ממיטה למיטה וכו'. הומ"ל פליגי בכלי ניטול ורבנן ס"ל אין כלי ניטול וכו' אלא משום דקיי"ל כלי ניטול ודלא כר' יצחק ע"כ לא מתוקם פלוגתי' בהכי. אמנם לפ"ז לר"ה דס"ל אין כלי ניטול אין עושים מחיצה בשביל מת א"כ אפשר באמת בהכי פליגי רב ושמואל והני תנאים ולק"מ קו' תוס' ד"ה דכ"ע טלטול וכו' שהקשו מבי רב שהוא ר"ה ולדידי' לק"מ וק"ל:

מתוך שאדם בהול. עמ"ש תוס' וצ"ע קצת לקמן ס"ה ע"ב וצ"ל בהערמה שאני ע"ש וצ"ע:

(מכאן עד סוף פרק במה אשה לא נמצא מכתב יד של המחבר הגאון זצ"ל אלא הועתק מתלמיד אחד מה ששמע מהמחבר הגאון זצוק"ל. וחבל על דאבדין).