חידושי חתם סופר על שבת טז.

יחזרו לטומאתן ישנה. פירש"י אם נטמאו וכו' להטעינן טבילה משמע דפשיטא לרש"י השתא דעשאוה ככלי מתכות טבילה עולה לי' וכ"כ להדיא ר"ש סוף מס' כלים דטבילה מהני לכלי זכוכית מיהו לא נ"ל דהר"ש פוסק כהך שינוי' דלא כרב אשי אלא נ"ל ס"ל להר"ש אפי' לרב אשי מ"מ במה שמטמא מגבו אעפ"י שהוא ככ"ח מ"מ טבילה עולה דלא מצינו טומאת גבו בלא טבילה וכעין שכ' ראב"ד בהשגות פ"א מכלים דמשו"ה לרב אשי לא מטמא מאוירא דלא מצינו ב' טומאת גב ואויר בכלי א' ה"נ דכוותי' ולפ"ז י"ל להך לישנא כלי זכוכית מטמא מדרס דכל שמטהר במקוה מטמא מדרס דאי ס"ד לא מטמא א"כ ה"ל הכירא שלא לשרוף תרומה כעין שהקשה תוס' ד"ה עבדו ותוספתא דמייתי ר"ש דטהור ממדרס לא מתני' בי' ר"ח ור"א ומ"מ ר"ש מיירי להך תוספתא אליבא דרב אשי אבל להך לישנא קמא לאו הילכתא היא עיין כי הקצרתי. ומ"מ מה שפירש"י דטומאה ישנה היינו להצריכה טבילה הוא מהטעם הזה בעצמו דאיך יתכן שיחזור לטומאה ישנה ולא יהיה לו טהרה מטומאה זו והלא כל חזרה לטומאה ישנה מדין כלי מתכות אתינן עלה ולא יהי' הטפל חמור מהעיקור אע"כ הקושי' דש"ס הי' רק שתחזור לטומאה ישנה כדי להצריכה טבילה. ומיהו בלא"ה צל"ע אי לא גרסינן אלא וכמ"ש תוס' ואין לכלי זכוכית טהרה במקוה א"כ מאי פריך שתחזור לטומאה ככלי מתכות הא כל עצמה דטומאה ישנה לא גזרו אלא שלא יאמרו טבילה ב"י עלתה לה והכא לאו בת טבילה היא כלל. מיהו למ"ד שמא לא תנקב בכדי טהרתה א"ש ולחד פירש"י לקמן כ"ע ס"ל הכי רק רבא מוסיף שלא יאמרו טבילה ב"י עלתה לו להחמיר גם בדרצפנהו מירצף וא"ש ועיין בכל זה כי הקצרתי מאד: