חידושי חתם סופר על שבת יד:

שמאי והלל גזור וכו' הק' תוס' דלמא ר'ש וב"ה גזור בסתם ידים ושמאי והלל במחמת ספר. לכאורה דבריהם צ"ע ממ"ש לעיל ד"ה אף ידים הבאים וכו' וי"ל דהקשו אמאי דפריך והאמר אילפא תחלת גזירתן לשריפה לימא היינו סתם ידים אבל בבאים מחמת ספר תרי גזירות הוה גזרו שמאי והלל על הספר ועל הידים מחמתו לתלות ותלמידים גזרו אתרווי' לשרוף וע"ז משני תוס' דידים משמע סתם ידים ולא הבאים מחמת ספר:

בני אם חכם לבך ישמח לבי. עיין תוס' עירובין שהקשו הא תיקן גם שניות לעריות ואיזן ותקן משלים הרבה. ואני אומר להוסיף איסורים וגדרים כבר הי' לעולמים ואדה"ר הוסיף איסור נגיעה אעפ"י שחטא בזה היינו משום שלא אמר שהוא מגזירה דילי' ונעשה כמוסיף על דברי ה' אבל יפה עשה שגזר. עיין באבות דר"נ. ומרע"ה גזר על הזאה בשבת כמ"ש סמ"ג אך שהע"ה עשה תקנה לבל יכשלו הוא גזר שלא יאכל קדש בידים ותקן לזה נטילה נמצא לא תצא מכשול מת"י. וכן אסר להוציא מחצר למבוי ומבתים לחצר ועשה לזה תקנה עירובי חצירות לבל יכשלו בתוספת איסורו. עיין ביצה ט"ז ע"ב כיון דמקלקלי בי' רבים היינו קלקולא: