חידושי חתם סופר על שבת קב.

הזורק ונזכר לאחר שיצתה מתחת ידו וכו'. להס"ד דש"ס דברישא חייב אע"ג שנזכר ולא מיפטר אלא מטעם שקלטה אחר י"ל מתני' אורחא דמילתא קתני דאחר שנזכר קרא לאחר שימהר ויקלטנו מהאויר שלא יתחייב הוא חטאת וקלטה כלב ונשרפה מיירי שמתחלה כשהיה בשגגתו זרק בכוונה לפי כלב ופי כבשן ומחשבתו משוי לי' מקום. אך משנזכר ונתחרט על זריקתו שוב נתבטלה מחשבתו הראשונה ונתבטל מקום פי כלב ופי כבשן ומש"ה כשנחה שם פטור דאין כאן מקום ד' על ד':

אלא אמר רבא תרתי קתני. עיין מהרש"א שדבריו אינם מבוארים. ועיין מגיני שלמה גם דבריו אינם נראים דלא שייך זו ואצ"ל זו עיין וק"ל. והנלע"ד דלרבא דמתני' איירי בזורק ובחבורה ובמעביר כולהי צריכי דזורק דרישא ה"א מש"ה נזכר פטור דמיירי דנזכר בתוך ד' אמות והי' רצונו שיפול וינוח שם בתוך ד' כדי שיפטר וס"ל לרבא בכי האי גוני שרצונו שינוח שם אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמי כמ"ש תוס' לעיל ק' ע"א ד"ה אחזתו לרבא אליבי' דר"י ע"ש. וה"נ מש"ה פטור. אבל זרק לעשות חבורה דלא שייך זה ה"א אפילו נזכר חייב קמ"ל במיצעתא דאפי' לעשות חבורה פטור נזכר ואכתי ה"א ד' אמות בר"ה הילכתא גמירי לי' אפי' נזכר חייב כמ"ש לעיל ה' ע"ב ד"ה בשלמא וכו' ולעיל צ"ט ע"ב ד"ה ואמאי וכו' ע"ש וא"כ אפי' מיירי רישא בזורק ד' אמות פטור נזכר ה"א משום קלוטה וכנ"ל אבל מעביר ד"א ברה"ר חייב אפי' נזכר משום דהילכתא גמירי לי' ולא דמי לחבורה קמ"ל זה הכלל כנלע"ד ביישוב קושי' תוס':

אף אנן נמי תנינא יש אוכל אכילה אחת וכו' הא דלא קאמר לימא מסייעא לי' משום דבירושלמי ריש מכילתין פי' הך משנה במונח בר"ה וצוארו על האסקופה וראשו ברה"י ואוכל ובולע ונכנס בפיו מרה"י לתוך גופו שהוא בר"ה וא"כ אין שום ראי' דמחשבתו משוי לי' מקום דע"ד דכיון שהוא מונח ע"ג קרקע שפיר ה"ל צוארו מקום דע"ד ואין כאן סיוע. אמנם ש"ס דילן ס"ל בפשיטות דמשנה לא משמע הכי אלא שהוא הולך ברגליו מרשות היחיד לרשות הרבים ובולע בהליכתו ע"כ אמר אף אנן נמי תנינא. ונ"ל דהירושלמי לא רצה לפרש כש"ס דילן משום קושי' תוס' ד"ה והוציא וכו' ולא ס"ל לירושלמי הך כתיבתן זו היא הנחתן עיין וק"ל:

אם הי' שבת והוציא בפיו. פירש"י אין עירוב והוצאה ליה"כ עי' תוס' ונלע"ד דעכ"פ בשמעתין צדקו דברי רש"י דע"כ לא אמרינן התם דרפרם ברותא היא אלא משום דקיי"ל בביצה י"ב ע"א אפי' ליו"ט יש עירוב והוצאה וכ"ש ליה"כ דמקרי שבת טפי מי"ט ע"כ דרפרם ברותא. אבל שמעתין דבעל מימרא הוא רבה דס"ל בביצה י"ב ע"א הנ"ל אין עירוב והוצאה ליו"ט שפיר י"ל ליה"כ אין עירוב והוצאה וכרפרם וק"ל:

בעזרת אלהי קדם מעולה. אתחיל לכתוב מה שחנני השם יתברך פרק הבונה: