חידושי חתם סופר על פסחים יא:

זה יודע בעיבורו של חדש. לפמ"ש רש"י ותו' דע"י שאלת יום השבוע יתברר אי ידעי בעיבורו של חדש או לא נ"ל דמ"מ צריך להיות שום טעם לחקירת ימי השבוע בלאו הנ"ל דאל"כ ל"ל דשיילינין להו ימי השבוע נשיילינהי אי ידעי בעיבורא דירחא או לא אע"כ בלא"ה צריכים למשיילינהו אימי השבוע ובזה צע"ק למ"ש תו' לקמן בשמעתין ד"ה באיזה יום כו' בסוה"ד דשאלת איזה יום בשבוע הוא לתועלת א' אומר בב' וא' בג' וזה א"א דא"כ נשיילינהי ידעיתון בעיבורא או לא וכנ"ל ואולי י"ל דהתוס' סמכו אמ"ש רש"י בסנהדרין במתני' ר"פ נגמר הדין דשאלת ימי השבוע הוא לפרסם הזמן למזימי' שיתעוררו להזים עי"ז ע"ש אלא שהתוס' לא ניחא להו בהאי טעמא לחוד דא"כ לא הוה נפ"מ מידי לענין עדותן עתה לכן צרפו לזה דנ"מ עתה בא' אומר בב' וא' בג' ואה"נ דהי' די בשאלת ידעיתון בעיבורו של חדש או לא אלא דמהא יש תועלת לפרסם למזימי' שיבואו להזימם כנלע"ד וק"ל:

אחד אומר בג' וא' אומר בה' עדותן בטלה. יל"ד מ"ט שביק לשנים דפתח בי' לימא הכא א' אומר בב' וא' אומר בד' עדותן בטלה ואין לומר דה"א משום דד' זמן סעודה לכל היא מש"ה עדותן בטלה ז"א דא"כ אכתי א' אומר בג' וא' אומר בה' נמי נימא משום דבין שעה ב' לה' איכא שעה ד' שהיא זמן סעודה לכל מש"ה עדותן בטלה ולא משום דאין אדם טועה בב' שעות אעכצ"ל דפשוט דלענין עדות אין היכר בזמן סעודה כמ"ש תו' בשמעתין דאל"כ לא ה"ל למנקט אלא א' אומר בג' וא' בד' וא"כ ה"נ היינו יודעי' כ"ז כשהיה אומר ב' וד' וצע"ק: