חידושי חתם סופר על פסחים קיט

א"ר שלא יעקרו מחבורה לחבורה. ערשב"ם הך מילתא דרב אוקמא התם (לעיל פ"ה ב' ופ"ו א') בשעת אכילה אבל לאחר אכילה יכול לומר הלל בחבורה אחרת עכ"ל כן פסק גם הרמב"ם בהל' חו"מ והראב"ד תמה עליו דד' כוסות בעינן במקום א' וצ"ע דכן איתא להדיא לעיל שם דשלא בשעת אכילה מותר ועי' כן בהרב המגיד ולח"מ ז"ל ונלע"ד ליישב דצ"ע מה עלה על דעת המקשן להקשות מדרב שלא יעקרו מחבורה לחבורה מה ענין זה לאמירת הלל וצ"ל דהיה קשה לו כנ"ל דד' כוסות בעי' במקום א' ועכצ"ל דגם קודם אכילה ב' כוסות הראשונים שתה באיגרא רק האכילה היתה בארעא וקשה מבה"מ בעי' במקום אכילה דוקא ואי דחוזר ואוכל באיגרא כמ"ש בש"ע א"ח סי' קפ"ד הא אין עוקרין מחבורה לחבורה וגם אין לומר שאוכל קודם אכילת הפסח באיגרא כחצי זית פת (דאלו כזית פשיטא דאסור דה"ל ב' סעודות דאוסר מר כהן צדק) גם זה אסור לאסור מצה בב' מקומות כמו פסח לדעת הרשב"ם וכן פסק הרי"ף ז"ל וצריכים לחלק דאין לאסור מצה בב' מקומות אלא מצה דבשעת סעודה שיוצאין בה י"ח אבל אם אוכל חצי זית לפני סעודה לית לן בה והיינו דמשני הש"ס דשני לן בין בשעת אכיל' לשלא בשעת אכיל' ואם כן שפיר הק' הראב"ד אהרמב"ם ז"ל אכן יש להק' עוד אהש"ס דמ"מ קשה הא קי"ל אין קידוש אלא במקום סעודה וע"כ אוכל כזית מצה באיגרא וה"ל ב' סעודות וצ"ל דהש"ס קאי לרב לשיטתו לעיל ק"א א' דיש קידוש שלא במקום סעודה וא"ש מיהו לדידן דקיי"ל אין קידוש אלא במקום סעודה דכמה אמוראי ס"ל הכי שם וקי"ל נמי גגין ועליות לא נתקדשו כדפ' הרמב"ם בה' בית הבחירה ועי' בכ"מ שם אם כן הדק"ל ע"כ מוכח דלא קפדי' שיהיו הד' כוסות במקום א' דוקא ודוק: