עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryחידושי חתם סופר על פסחים

חידושי חתם סופר על פסחים קיח:

Chidushei Chatam Sofer on Pesachim 118b · חידושי חתם סופר על פסחים · free full Hebrew text

Open in the reader →

שמוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים עמרש"א ח"א הרבה להק' בכאן ובחי' למס' חולין העור והרוטב פירשתי כי הנה מצרים הוא קליפת חמור שהוא טמא וכנ"י ליונה אמתלא שהוא טהור בקדושה לכן בדין הוא בעת התגברות הקדושה שיפלו ויהיו כציצת נובל כיון שהם מקליפת חמור אכן כל שביבשה טמא בים טהור וכן בהיפך ולכן רדפו מצרים אחריהם בים כי אמרו שם אנחנו טהורים וישראל טמאים מה עשה הקב"ה קרע הים ונעשה יבשה והנה כל שיש בים יש ביבשה חוץ מהחולדה ועשאוני בניך כחולדה שאינה בים כי בכל מקום שהם הולכים יבשה היא כנ"ל ודוק:

אימת אני אהובה לפניך בזמן שתשמע קול תחנוני. פי' לפי שאין הקב"ה עושה עולה ח"ו אפי' לגוי ואם מתקנים מעשיהם הקב"ה משלם להם שכרם ומטיב להם ומצילם מאויביהם וכשישראל חוטאים ח"ו אין הקב"ה מוותר להם אלא מאריך אפי' וגבי' דלי' ואם כן במה יודע איפוא אהבת ישראל רק בשעה שאו"ה עושין תשובה צריכים צום קול ממון כדמצינו בננוה ויקראו אל כו' ויצעקו וחטאך בצדקה פרוק אבל ישראל בצעקה לבד נענים כדכתיב וישמע אלקים את נאקתם והקב"ה נושא פנים לישראל והיינו דכתיב בבכי יבואו ובתחנונים אובילם אעפ"י שאין בידם תורה ומצות רק מתנת חנם אפ"ה בתחנונים אובילם עי' מה שפרש"י אפסוק ואתחנן והיינו אימתי אני אהובה לפני' בשעה שישמע קולי תחנוני בזה ניכרת אהבתי לפניו ודוק:

שפושטין יד לקבל ממון. והיינו כחזיר הפושט טלפיו לאמור טהור אני (כדפרש"י בחומש גבי ויהי עשו בן מ' שנה) ואינו עושה רצון בעלים וגרה לא יגור טמא הוא וק"ל. אגב אודיעך מה שחנני ה' על ששותין הלילה ד' כוסות נגד ד' מלכיות ששתו ועתידין לשתות כוס תרעלה מיד ה' ואנחנו כוס ישועות נשא כוס גי' אלקי' מדה"ד והוא נגד פ"ו שנים של קושי השיעבוד ושותין יין אם תחשוב נ פשוטה לז' מאות עולה מספרו תשך ומספר קטן שלו ט ביחד תשכט במספר קרע שטן והנה יין בעצמותו הוא מדה"ד ולכן גי' הפשוט שלו ע שהם ע' בתי דינים שלמעלה שנקראים עיני ה' משוטטת בכל הארץ ע"ד משוט בארץ ומתהלך בה וכשתוציא מתשך שהוא גי' של יין באמת (במספר נ פשוטה לז' מאות) ע שהוא דין ישאר תרן גי' מים כשתחשוב ס סתומה לשש מאות ונשתיירו מי חסד כשתוציא כל הדינים השבעים והיינו כל בית שאין יין נשפך כמים פי' שממתיקי' הדינים ממנו אין ברכה שהיא השכינה בריכה העליונה מצויה באותו הבית ולכן כשתחשוב מים תרן ומספר קטן שלו יא בזה החשבון יעלה מים גי' אסתר שהיא השכינה (נקראת כן לפעמים כידוע) ולכן מצוה למזוג הכוס במים ודע אדום נקרא חזיר מיער יער באת בש מזג ואותיות שאחר יער שפך שופך בוז על נדיבים לכן כשמזג כוס רביעית שהוא גלות הרביעי אומר שפך חמתך כו':