חידושי חתם סופר על פסחים קא

אבל ממקום למקום לא. פירש"י ורשב"ם מבית לעלי' והוה דומה למקום למקום דלעיל גבי קידוש במקום סעודה ומה שהק' שם בתוד"ה אבל ובתו' שבמרדכי דמ"ש דלגבי קדוש במקום סעודה דמסקי' דשינוי מקום לא מהני קדוש והכא א"צ ואדרבא חזינן לרב דמיקל בקדוש במקום סעודה ואפ"ה ידי יין לא יצאו ועמ"ש הר"ן בכאן לפי גי' דמפינה לפינה ורש"י ורשב"ם לא חשו להך ק' דאכתי תקשי הרי בדברי' הטעוני' ברכה לאחריהם במקומן א"צ לברך ומינייהו יין לפרש"י ורשב"ם וא"צ לברך אפי' מבית לבית א"כ מאי אהני לן גי' מפנה לפנה דלא קאי אלא אמיא ובשרא והדומה ע"כ צריך לחלק בענין אחר דשאני קדוש במקום סעודה מברכה עי' בהר"ן. ובזה ניחא המשך התו' דלבתר דדחו פרש"י ופסקו דיין לא טעון ברכה אחרי' במקומ' מסקו ושינוי מקום היינו אפי' כו' אבל מפינה לפינה לא היינו כנ"ל דלפרש"י לא אתאינן לכך. והנה מה שהק' תו' דלפרש"י רב חסדא דלא כרב ושמואל דלעיל ולע"ד ע"כ לא קאמר שמואל דלא יצא ידי יין בבה"כ אלא משום דלא יצא ידי קדוש וא"כ א"נ טעם יין בבה"כ לא מקרי קביעות דאל"ה אסור לאדם לטעום קודם שיקדש כמ"ש תו' לקמן ק"ו ע"ב ד"ה טעם כו' וא"כ לא שייך לקבעא קמא הדר אבל בחול מודה שמואל ודוק: