חידושי חתם סופר על נדה כה

המפלת סנדל מלשון הרמב"ם נ"ל כונתו דלפעמים מתהוה חתיכה מדם קפוי וזהו איננו בכלל סנדל ולפעמים משארית הדם של ולד יעשה חתיכה דם וזהו סנדל ואינו ולד בפ"ע ומ"מ כל המפלת חתיכת דם לא ניחוש שמא היה ולד עמו ונימוק ומשארית הדם נקפה חתיכה זו ונטמאנה לידה. ז"א דמסתמא לא ניחוש לולד. אמנם יש סנדל שהיה ולד בתחלתו ונרצף וגם לזה לא ניחוש בסתם חתיכה. אך אי יש לפנינו ולד וחתיכה עמו לא נימא חתיכה בעלמא היא משארית הדם אלא כיון שכבר הוזקקה לטומאת לידה מחמת הולד שעמו חיישינן נמי להחתיכה שמא הוא ולד נרצף ותשב לזכר ולנקיבה עי' לשון הרמב"ם ז"ל: