חידושי חתם סופר על נדרים פו

נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו, הומ"ל נדרה אשתו זו וסבור אשתו אחרת וכן בבתו ולאשמעינן רבותא לא מיבעיא טעות אשתו ובתו שאין הקפידות שוות דמה שמקפיד אדם על אשתו אינו מה שמקפיד על בתו יחזור ויפיר אלא אפי' אשתו ואשתו נמי יחזור ויפר, אלא משום דתרי פרשיות כתיבי אב ובעל ובתרווייהו כתיב אותה דדרשינן עד שיכוון לה. אשמעינן חדא דאית ביה תרתי אשה ובתו. וראיתי בנמק"י דלהכי נקיט א"ל מת אביו ונמצא בנו לא מיבעיא בנו ונמצא אביו דלכתחלה לא קרע רק טפח וכשנמצא אביו צריך להוסיף שיגלה את לבו לשם דודאי יי"ח אלא אפי' סבור אביו וקרע וגילה לבו ונמצא בנו שנמצא שאין צריך לשום תוספת ומילא חדתא ואפ"ה יי"ח ע"ש. אלא באידך ברייתא דקתני לא יי"ח קשה למה לא נקיט בהיפוך בנו ונמצא אביו לא יי"ח. ונ"ל דעיקר קריעה בשעת חימום ועיין מס' מ"ק (כג ע"א) ולא מיבעיא בנו ונמצא אביו שהי' חימום קל דלא יי"ח אלא אפי' אביו ונמצא בנו דבשעת מעשה שסבור אביו היה חימום גדול אפ"ה לא יי"ח. ומשום ה"נ לא נקיט סתם כסבור פלוני ונמצא אחר ונקיט בנו ואביו: