חידושי חתם סופר על נדרים סד.
Chidushei Chatam Sofer on Nedarim 64a · חידושי חתם סופר על נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →פותחין לאדם בכבוד אביו וכו'. הרמב"ם לא מייתי כלל הך דאין פותחין דרבנן דר"א. וראיתי בפי' המשנה להרמב"ם דלר"א אין צריך שאלה כלל וצריך לומר דס"ל דבהא פליגי אביי ורבא דלאביי לר"א צריך שאלה ולרבנן אין מועיל שאלה משום שאין ניתרין יפה. ולרבא לר"א לא צריך שאלה ולרבנן צריך שאלה דא"כ אין נשאלים לחכם אבל שאלה מועיל לכ"ע וא"ש דלא מייתי הרמב"ם דסתמא כל נדרים צריכים שאלה ושאלה מועיל. אבל צל"ע א"כ מודים חכמים לר"א בדברים שבינו לאביו ואמו שפותחין פי' שא"צ שאלה כלל ומ"ט לא מייתי הרמב"ם הך חידושא. ועוד ישתקע הדבר ולא יאמר להתיר בלי שאלה:
ועוד אמר ר"א פותחין בנולד. צל"ע איך אפשר לומר כן דא"כ מה הועיל במתו כל האנשים הרי מסכן עצמו עתה באומרו לפרעה אני הורג בנך בכורך וע"כ צ"ל כיון שהקב"ה שולחו בכך אין לו לירא. א"כ אמאי לא פתח לו מהאי פתחא ה' שולחו אפי' לא מתו כל האנשים וע"כ צ"ל משום דנבואה זו נולד הוא. וכ"כ להדיא בתשובה המיוחסת סי' רנה ע"ש וא"כ מה יענה ר"א וצ"ע. והשיב לי תלמיד אחד אפי' פותחין בנולד מ"מ זה הוה כפתיחה בכבוד המקום. שירא לומר אע"פ ששלחני הקב"ה אני מתיירא. ויפה כיוון וא"ש דקאמר ועוד אר"א אחר שהשמיענו דר"א מודה בכבוד המקום כדברי ר' צדוק שוב אמר דאי לא הא לא הא:
מאי אין נדרים וכו'. לכאורה יש נפקותא רבה לדינא דלאביי אפי' אם עבר והתיר אינו מותר מן התורה ולרבא עכ"פ מותר מן התורה. ואפשר לא גזרו אלא לכתחלה. ותו לאביי יש להקל אם מעצמו בא ושואל ופותח פתח זה כמ"ש הט"ז סי' רכ"ח ס"ק י"ד משא"כ לרבא. והטוש"ע פסק כאביי וכתב הרב"י דכללא דלבר מיע"ל קג"ם איננו אלא במה שנוגע להלכתא והכא אינו נוגע לדינא ולהנ"ל הא ליתא וע"כ צ"ע. ע"כ נלע"ד דהטור לא גרס במתני' א"ל א"כ אין נדרים כמו שגרס הר"ן שרבנן השיבו לר' צדוק. אלא כמ"ש לפנינו והכל מדברי ר' צדוק וכמ"ש התי"ט שכן גי' הרמב"ם. ור' צדוק טען זה על ר"א ועל רבנן שלו ע"ש. והשתא י"ל בין לאביי ובין לרבא טעם ר"א ומחלוקתו משום אין נדרים נתרין יפה ולא פליג אדם בטעם זה מעולם גם רבא מודה. אך בכוונת ר' צדוק פליגי אביי ורבא. ואפ"ה פריך הש"ס מסיפא ומודים חכמים לר"א בדברים שבינו לבין אביו ואמו משום שנשנה הך ומודים בתר דברי ר' צדוק משמע גם הוא מודה בו. והשתא נהי דהלכה כרבא בכוונת ר' צדוק מ"מ הא אין הלכה כמותו אלא כרבנן דר"א ולדידהו גם רבא מודה שאין נדרים ניתרים יפה ואסור אפי' מן התורה אא"כ בא מעצמו ושואל על נדרו: