חידושי חתם סופר על נדרים לו.
Chidushei Chatam Sofer on Nedarim 36a · חידושי חתם סופר על נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →שה לבית אבות לאו דאורייתא. מבואר בלשון הר"ן והרא"ש דאכילת קטנים דאורייתא אך מנויים לאו דאורייתא וכן צותה התורה להאכיל לקטן בלי מנוי. ותוס' כתבו דהוה כמו נשים רשות. פי' אינם מחויבים אבל אם אוכלים מקיימים מצוה ולא צריך מנוי. וכן משמע ומוכח במכילתא דמייתי הכ"מ פ"ה מה' ק"פ הלכה ו'. וכן מוכח ממ"ש הר"י קורקס בכ"מ שם הלכה ז' שעכ"פ אכילתן דאורייתא רק מנויין לאו דאורייתא ודלא כהתוס' פסחים פ"ח ריש ע"א ומייתי לה מג"א סי' שמ"ג. ודבריהם צ"ע לקמן לז ע"א בר"ן ד"ה בקטן וכו' וכ"כ בחי' רשב"א שם. מבואר דאפילו לדבר מצוה אסור למיספי ליה איסורא לינוקא ודוחק לחלק בין אב לאחר בענין זה. ועיין לקמן מה שאכתוב שם אי"ה. ומ"מ נ"ל דהתוס' לא אמרו אלא במצוה כעין פסח דא"א לחנכו בשום אופן אם לא נאכילהו שלא למנויו דכיון דאכילתו לאו דאורייתא להתוס' א"כ אפילו אי ממנים אותו על הפסח אין מנויו מנוי נמצא לא משכחת לחנכו במצות אכילת פסח בשום אופן. בהא התירו למיספי ליה איסורא אבל באופן אחר אין הדעת סובלו. ומ"מ כל הפוסקים ומפורשים הנ"ל פליגי אתוס' בהא. אבל תוס' ע"כ ס"ל כנ"ל דלא תקשי מלקמן ל"ז ע"א הנ"ל. אע"כ התם יכול לחנכנו ללמוד ע"י אחר ועכ"פ משכחת בשום אופן חינוך לימוד מש"ה אסור למיספי ליה בידים. משא"כ פסח וק"ל: