חידושי חתם סופר על נדרים יד

הא דנקיט ליה בידיה. להר"ן מחית אארעא לאו דוקא אלא כל דלא נקיט בידיה ארעא קרי ליה. ולרש"י משמע בהיפך כל דלא נחית אקרקע ממש בבזיון ה"ל כנקיט ליה בידיה. ומלשון רמב"ם משמע לי דאפילו נקיט לי' בידי' מאז הוה כמונח לפניו ולא מיקרי נקיט בידיה אלא כשאוחזו עכשיו לשבע או לנדור בו עיין פ"א הלכה כ"ח נטלה בידו וכו' וכן פי"ב משבועות הלכה ד' ע"ש. ע"ש מה שהשיג הראב"ד על שרמב"ם מחלק בין ס"ת לשארי כתבי קודש. היינו כיון דרמב"ם מפרש אזכרות שבש"ס לאו היינו שמות הקודש אלא הקרבנות או השבועות והנדרים הכתובים בתורה וכאלו אומר הריני נשבע בשבועה שבתורה כדאיתא ס"פ שבועת העדות או הריני נודר בקרבנות ונדרים שכתובים בתורה וכמ"ש רשב"א בשמעתין בשם הירושלמי א"כ ממילא לא שייך זה אלא בס"ת ולא בשארי ספרי קודש: