חידושי חתם סופר על מגילה ג:

תוד"ה אין מועד בפני ת"ח וי"ש כבפניו דמי עכ"ל רצו בזה דלא נימא שא"ה דניתן לדחות בלא"ה משום קבורת מת מצוה דעדיף טובא וכה"ג מחלקי' במנחות ס"פ ר' ישמעאל לכן כ' דיום שמועה נמי כבפניו דמי אע"ג דלא ניתן לדחות וק"ל:

בעי רבא. מקשי' מאי איבעי הלא מגלה אינו דוחה עבודה כ"א בלהקדים כמוכח לעיל מתוד"ה מבטלין כו' ומ"מ דוחה עבודה לגמרי דכיון שנטמא תו לא מצי למיעבד פסחו וא"כ פשיטא שמ"מ דוחה למגילה ועי' מג"א ולע"ד דלק"מ דאי לאו דגלי רבא דמ"מ עדיף ממגילה ה"א באמת דמגלה עדיף מעבודה אפי' לדחות ויש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב וא"ת והוה ילפי' ממת מצוה שדוחה את העבודה לגמרי אבל השתא שגלי לן רבא דמגילה נדחית מפני מ"מ ה"ה שנידחית מפני עבודה. מיהו מ"מ מסקנת הפוסקי' דמגילה אינו דוחה עבודה אלא להקדים ומ"מ אינו דוחה מגילה אלא להקדים ולא לדחות דמ"מ אפשר לקבור אח"ז משא"כ מגילה עי' היטב ואין פנאי להאריך:

תוד"ה מ"מ הק' הר"א וכו' יש לחלק בין פסח לתמיד שפסח בכרת משא"כ בתמיד והארכתי בעזה"י בענינים אלו בחי' לפר"א דמילה. ועי' פ"ק דיבמות סוגי' דעלי' דפסח לכ"ע הוא עשה דלפני הדיבור משא"כ תמיד למ"ד ראייה הוה:

פרש"י ד"ה את ל"ת דכתי' ל"ת להתעלם כו' עי' מה שהק' המרש"א דהתם מסקי' דאין ללמוד מל"ת להתעלם משום דגלי קרא ומוקמי' בלאו דלא תסור דרבנן ונלע"ד דס"ל לרש"י דמה"ט גופא נידחית מצות דרבנן משום כבוד הבריות דאין להם להחמיר יותר ממה שמצינו שהקיל בתורה בל"ת להתעלם וק"ל:

כרך שישב ולבסוף הוקף. רש"י פי' דבערי חומה איירי והדין עמו דלקמן בטבר' מחשב לי' מוקף חומה שימה חומותי' אעפ"י שהוקף תחלה כמ"ש תו' וכן מוכח משור אגר אע"ג דילפי' מגלה מבתי ערי חומה מ"מ זיל בתר טעמא דהטעם דתלינן מגלה ביהושע ב"נ כ' ר"ן בשם רמב"ן מפני כבודה של א"י שתהי' נידונית כשושן שבה נעשה נס ואז היתה א"י חרבה ולא הי' שם עירות מוקפת באותו זמן לכן תלו ביהושע ב"נ ואעפ"י שאין לו עכשיו והי' לן מקודם וא"כ לענין זה דוקא מקשינ' מגלה לערי חומה שזהו כבודה של א"י ולא לענין שארי דברי' דהוה בזיונה להיות טברי' וכדומה נידונת כערי פרזי: