חידושי חתם סופר על כתובות טז

כלה למה נכנסה לחופה וכו' כתי' הפורטי' עפ"י נבל כדוד חשבו להם כלי שיר ר"ל כמו ששירותו של דהע"ה מזמר עריצים ומכרית החוחים אשר ע"כ אותי' הסמוכי' לזמ"ר הם אותי' נח"ש ככה נמי הפורטי' על פי נבל ר"ל פי דובר נבלה הם מקבצים כל החוחים והקוצים לכן מתהפך גז"ד לרעה ר"ל פי נבל גמטרי' עק"ב עון עקבי יסובני:

תנו לבבכם לחקור את זאת יראה דהאבילות הוא על הגוף אבל הנשמה היא קיים לנצח מאירה באור העליון לא נבראת בבריאת של גוף כי היא חלק אלהי ממעל מאז צפונה שם עד הגיע עת צאתה לעוה"ז כאורח נטה ללון. עד עת החזירה לאכול מלחם אבי'. ולא יאמר אדם תינח בדורו' הראשוני' אבל אנחנו כחמורי' ומופסדי' ח"ו לא יאמר כן כי בכל דור ודור שתלן הקב"ה לצדיקי' ולא יאמר אדם צדיקי' שמתו בדורות האחרונים מפסידי' שאינם מתעדני' זמן רב כ"כ כמו דורו' הראשונים שכבר הם מתעדנים ימי' רבים זה לא ידמה כי אין הקב"ה מקפח והכל לפי הערך והשיעור והמקום העדן ההוא הוא למעלה מבחי' הזמן. ונבוא אל המכוון בעזהי"ת. בהקדי' כי הנשמה היא בכינוי נקבה לגבי הגוף כדכתי' משוכבת חיקך שמור פתחי פיך והיא הנשמה והעדן הצדיקי' נקרא משתה כמ"ש במס' שבת משל למלך שעשה סעודה לעבדיו. ובזוהר בהילולא דרשב"י. והא"ש והכי קאמר המודכאי' באבל הזה לשון זכר ר"ל אבילות של מיתת הגוף הכלה. תנו לבבכם לחקור את זאת חלק הנשמה שהיא נצחי' ותחנחמו מאבילכם כי זאת עומדת לעד. מכאן ואילך לא תאבד באבידת הגוף. וגם נתיב הוא מששת ימי בראשית כי לא נבראת בבריאת הגוף רבים ישתו בנועם העליון רבים מצדיקנו ועוד רבים ישתו ולא נאמר אנחנו חמורי' אנן. ולא יאמר נמי שיש עול בחקי' ח"ו שאחרונים מפסידי' זמן עדנם לא כן אלא כמשתה ראשונים כן משתה אחרונים ממש משוער לפי ערך. והיינו דאמר אביי אל יפתח פה לשטן כיון בפשטיותו י"ל דקאי אמיתה ממש ולא אשכר הצפון והשארת הנפש. וי"ל דפליגי בפלוגתת הרמב"ם והרמב"ן אי לע"ל יבולע המות לנצח ממש ויחי' לעד או לא דהא איהו לא קאמר אלא רבים ישתו והיינו אחר שיאריכו וירבו כחול ימים ואין כאן פתיחת פיו לשטן. אמנם אביי ס"ל דלא לימא כן אולי נזכה לביאת המשיח ולעולם התקון ויבולע המות לנצח לגמרי ולא יראו אנשי דורינו המות כלל כי יחי' לעד ע"י ביאת המשיח ואלי' ז"ל שיהי' בב"א:

בעזהי"ת מה שחנני הי"ת בחי' הלו"ת סוגי' פתח פתוח יום ג"מ למב"י תקע"ג לפ"ק.