חידושי חתם סופר על גיטין סא:

הנותן לחמותו וכו'. עיין חי' פ"ק דחולין בכל הסוגי':

רוצה היא בתקנות בתה. בירושלמי בתקנת בתה הנשואה ובושה מחתנה אפי' ארוס. פי' לפע"ד אעפ"י שאין הארוסה ניזונית מן הארוס ואינה מפסדת ולא מרויחית מ"מ מפני הצלת צער בושה לחוד נמי חשודה להחליף. ונראה מזה יליף רשב"א בחי' פ"ק דחולין דהיינו החשוד לתפור שעטנז אין נותנים לו לתפור אפי' כשנותנים לו קנבוס דחשוד להחליף בפשתן כדי להציל עצמו מצער קושי תפירה בקנבוס מפשתן ע"ש והר"ן כתב דאינו מחוור ולהנ"ל מוכח כן:

אשת חבר טוחנת עם אשת ע"ה. לרש"י אשת חבר פועלת אצל אשת ע"ה ולהתוס' בהיפוך וזה תליא בפי' עם בכל מקום כמ"ש הר"ש בזה פ"ז דטהרות משנה ב' בסופו. ובתוס' ישנים דיומא שלהי מס' יה"כ מכפר עם התשובה. ועיין ר"פ איזהו נשך וחי אחיך עמך ובמהר"מ שי"ף שם ובתורת חיים ע"ש. והנה מהרש"א פ"ק דחולין הקשה מאי קאמר דמורי' תורא מדישי' קאכיל הא קיי"ל פועל אוכל בדבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה עש"ע ח"מ סי' של"ז. ושמעתי בשם הגאון מו"ה בער באסקאוויץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק פרוסטיץ נהי הוא מצי למיכל אבל אחר לא יתן לתוך פיו כמו בבהמה שם בשו"ע סי' של"ח ס"א ע"ש ונכון הוא. ואומר אני ליישב קושי' תוס' דהא דבר מועט מותר לקבל מן הנשים די"ל דכיון דכל פועל מצי למיכל בשעת מלאכה והאי אשת חבר לא תאכל ע"כ היא נשכרת ביוקר משום שאינה אוכלת וכמבואר דין זה סי' של"ז ס"א וסי' של"ח ס"ד ע"ש. וא"כ כיון שהבעל משלם לה שכר נגד מזונותי' שפיר הוה גזל מה שאוכלת מכש"כ אם נותנת לתוך פיה. ומה שהקשו עוד תוס' דהוה מסייעא ידי עוברי עבירה כבר כתבתי לעיל כיון דמיירי בפועלת הנשכרת לא חיישי חכמים משום כדי חייו דפועל וכדלקמן משום כדי חייו דגבל. ולפ"ז י"ל נמי דהך ברייתא דאשת חבר טוחנת עם אשת ע"ה אינה אותה ברייתא דמס' טהרות דמייתי תוס' דגרסי' בה אשתו של ע"ה טוחנת עם אשתו של חבר דההיא לענין טהרות ובתוס' דטהרות איתי'. וש"ס הכא מייתי הך ברייתא וידוע להם שהיא לענין דמאי אעפ"י שאינו בתוספתא שלפנינו: