חידושי חתם סופר על גיטין יב:

אלא לאו ש"מ יכול ש"מ. הסביר הרמב"ם דאע"ג עי"ז ימות העבד או יברח מ"מ כיון שהרב הזה רוצה לזוק בנכסיו אין ב"ד נזקקין לו. אבל עבדי מלוג שהכניסה לו אשתו אינו יכול לומר עשה עמי ואיני זנך שימות או יברח ומפסיד אשתו. אבל יכול לומר צא מ"י למזונותיך כמ"ש ראב"ד שם וכתב ה"ה שגם הרמב"ם סובר כן ולפ"ז לעיל דאמר לימא כתנאי ומסיק בשני בצורת לא ספיק וכו' למאי דקיי"ל יכול הרב לומר עשה עמי ואינו זנך מ"מ מיתוקמא ברייתא בעבדי מלוג דלא מצי למימר עשה עמי וכו' אבל יכול לומר צא מ"י ובשנת בצורת יאמר העבד או פרנסני או אתה ואשתך תוציאוני לחירות ומיושב קושי' תוס' ד"ה ש"מ יכול וכו':

וכי תימא אי בעי זריק לה גיטא וכו' אבל באשה אע"ג דלענין מזונות אין הפסד דאי בעי זריק וכו' מ"מ מה שום זכות יש לה בגירושין שיהיה יכול לזכות עבורה אם לא במקום קטטה ומוכה שחין היינו דקאמר אשה שמרדה על בעלה וכו' וקרוב לזה כוונת מהרש"ל ע"ש ובמהרש"א ופנ"י והנלע"ד כתבתי: