חידושי חתם סופר על חולין עה

איצטריך לי' לאבא לאזוזי אוני. נראה דרש"י לא רצה לפרש דשמואל קרי לרב בשמו אבא. כיון דשם אביו של שמואל הי' אבא בר אבא אבוה דשמואל. לא הי' לו לישא שמו על שפתיו עיין ש"ך י"ד סי' ר"מ סק"ג ע"כ פי' שקראו כן בלשון כבוד אבי אבי רכב ישראל כמ"ש תוס' ישנים יומא דף פ"ז ע"ש. והא דאיסי דקרא לרב אבא אריכא נראה שלא רצה לקרותו בפני ר' יוחנן לא בלשון רב ולא בלשון אבי רכב ישראל מפני כבודו של ר' יוחנן עיין סי' רמ"ב סכ"א עד שהודיעו ר' יוחנן שרב גדול ממנו:

בידוע שנשמתה נטולה הימנה וכו' מלשון זה משמע דכל שלא פרכסה כראוי אין כאן ספק ולוקין עליה משום נבלה וכן פסק רמב"ם. אלא שפסק בספק פרכסה הוה ס' נבלה וצ"ע מ"ש מאם נגע בא' בלילה ולמחר השכים ומצאו מת אפי' הי' מסוכן ומת אמרינן השתא הוא דמת דמוקמי' בחזקת חי' עיין עירובין ל"ה ע"ב והרא"ש בטהרות כ' שם דרבנן לא פליגי אלא בקדשים משום חומרא דטהרות ועט"ז ונה"כ בי"ד סי' שצ"ז. וצ"ל הכא נגד חזקת חי איכא חזקת שאינו זבוח. ועוד מלבד שהיא מסוכנת הרי הוסיף לה מכת חרב סכין של שחיטה ומיגרע גרע דלמא נפיק נשמתה באמצע שחיטה ועיין לקמן בסמוך אי"ה:

ואי עדיף מאי עד מ"מ מסידור משנתינו דפרכוס יד ורגל. והדר זינוק. והדר פרכוס יד או רגל דפחות מזינוק. ולרבנן דסגי ביד או רגל כ"ש דסגי בזינוק. והא דפליגי אדר"ש אי שחטה בלילה ומצא כותלי ביה"ש מלאים דם תלינן שזינקה. קשה דלמא לא זינקה ומ"מ נתלכלכו כותלי ביה"ש ע"י נדנוד ופרכוס ואותו הפרכוס לא הי' ביד או ברגל אלא בא' משארי אברי' ועכצ"ל לר"ש אפי' פרכוס בשום אבר מהני ועל זה הקשו רבנן מנ"ל להקל הא לא מהני אלא או פירכוס או פרכוס רגל ומכ"ש זינוק שבפנינו אבל שחטה בלילה ניחוש שלא זינקה אלא שפרכסה בשארי אברי' ואסורה מספק כן י"ל. ולפ"ז הלכה כר"א דזינוק בפנינו עכ"פ מהני ועוד אפשר זינוק שלא בפנינו נמי מוקמי' אחזקת חי כיון דאיכא עכ"פ מעליותא בפנינו או שזינקה או שפרכסה אין לנו לומר שלא הי' הפרכוס כראוי ורבנן דמתניתין דפליגי אר"ש ס"ל כר"ש בריש נדה בחביות ומקוה ולא אזיל בתר חזקה אבל למאי דקיי"ל אזלינן בתר חזקה אפשר הלכה אפי' כר"ש בשחטה בלילה והן הנה דברי הטור סי' י"ז שתמהו עליו שפסק כר"א וכר"ש ולהנ"ל ניחא: