חידושי חתם סופר על חולין מו

מי אמרינן באיל וכבש מתנה בברי' לא מתנה וכו' הרמב"ם מייתי מתני' דמס' פרה הקריבו מביא עליו נסכי איל ולא כ' שום תנאי ש"מ ס"ל כר' יוחנן דאו מרבה פלגס לנסכי איל ואפ"ה כ' האומר עלי עולה מכבש או מאיל והביא פלגס ה"ז ספק ולר' יוחנן לא יי"ח כלל. ולפע"ד אקדים דברי' דפלגס אינו דומה לברי' דתחלת הציהוב דלאו מין הקרבה הוא כלל. אך הכא בפ' נדרים כתיב ואם מן הצאן עולה קרבנו מן הכבשים או מן העזים שם אין חילוק אם יביא כבש או איל או פלגס ושם לא נזכר שיעור כלל חוץ היכי דכתיב כבש בן שנתו או איל שסתמו ב' שנים שם איכא למימר אין הפלגס בכלל אבל בר הקרבה הוא וגילה קרא בפ' נסכים דפלגס בכלל נסכי איל ואפשר דגלי קרא שהוא איל או שהוא ברי' אלא שריבה אותו לנסכי איל. אך בפ' אשם כתיב איל מן הצאן ודרשינן בת"כ מן להוציא הפלגס שאינו ראוי לאיל אשם נמצא פסוק זה מוציאו מכלל איל ופסוק א' בנסכים מכניסו לכלל איל לנסכים או אפשר ברי' הוא ומחייבו בנסכי איל. וקיי"ל בנדרים היכי שאין הלשון מבורר הולכין אחר לשון תורה והכא לשון תורה אינו מבורר ע"כ יש לספק בלשון ב"א בנדרים נמצא לר' יוחנן לא תיבעי לן בודאי יש לספוקי בברי' מלבד מה שיש לספוקי בכבש ואיל. אך לבר פדא אפשר דלא מספקינן לי' בברי' כלל ונפיק ממ"נ אבל לר' יוחנן בודאי יש לספוקי נמי בברי' וא"ש פסק רמב"ם:

מדלקי עליהו חמץ הוא פירש"י הא דלא חייב כרת משום דאינו ראוי לאכילה. אין כוונת רש"י דנוקשה אין ראוי לאכילה אלא רצונו שאין החמוץ הזה עושהו ראוי לאכילה ובפסח הקפידא אחמוץ הגורם ללחם שיהי' ראוי לאכילה ואם אין החמוץ עושהו ראוי לאכילה אעפ"י שהוא מעדנים כגון פת הבא בכסנים מ"מ אינו חמץ גמור. אבל לענין חמץ אינו תלוי אם החמוץ עושהו ראוי כי לא כתיב לא תאכל מזבח חמץ אלא לא תיעשה חמץ או לא תאפה חמץ ע"כ נוקשה נמי חמץ הוא:

ואמנם תוס' כ' דגם במנחות איכא שום דרשא וכ' ברכת הזבח ר"פ כל המנחות דהיינו אשר תקריבו דדרשינן מיני' מנחת נסכים לחימוץ ומנחת נסכים מי פירות נינהו ש"מ נוקשה הוה חמוץ למנחות אלו דבריו ודפח"ח אלא שצ"ע א"כ מה ענין זה לר"מ ור' יהודה אפשר ר' יהודה דפליג בפסח ולא דרש כל יודה במנחות דאשר תקריבו דריש. וי"ל כדאמרינן התם דמנחת נסכים אפשר מגבלה במים וה"ל מי פירות עם מים ומחמיץ גמור. והשתא לר"מ דאית לי' ריבוי כל לרבות נוקשה לענין פסח א"כ אמרינן מנחת נסכים אינו מגבלה במים וה"ל נוקשה ואפ"ה הזהירה תורה אשר תקריבו לרבות מנחת נסכים כיון דכבר מצינו כיוצא בו בפסח לרבות נוקשה משא"כ לר' יהודה דלא דרש כל לרבות נוקשה ולא מצינו בשום מקום שיהי' נוקשה חמץ א"כ דחקינן ואמרינן מנחת נסכים מגבלה במים ועשו"ה אצטריך אשר תקריבו לרבות מנחת נסכים לחימוץ: