חידושי חתם סופר על חולין ד

ובמוקדשים לא ישחוט הקשו תוס' הא מפרכסת פי' דהוה ס"ד דהתוס' גבי קדשים דקיי"ל לקמן למ"ד ע"א לענין העמדה והערכה הוה כחי והוה ס"ל היינו טעמא משום דאכתי מחוסר זריקה ואסור באכילה לא מטמא טומאת אוכלין ע"כ הקשו ותי' שמא יגע אחר פרכוס. א"נ אפ"ה מטמא טומאת אוכלין כמו בהמה טמאה לב"נ דאע"ג דאסור באכילה לדידהו מ"מ מטמא טומאת אוכלין. ועפ"ז יש לישב ק' ת"ח מ"ט לא פריך התם ברפ"ב דזבחים האי טמא דאיטמי במאי ולהנ"ל ניחא דבקדשים ידע דאיטמי אפי' במת ואי משום חרב הרי הוא כחלל יש לומר הרי הוציא סכינו בעודה מפרכסת ולק"מ אך הכא בחולין מפרכסת הוה אוכל בלי ספק שפיר קשי' לי' דאיטמי במאי. ומיושב נמי מה שמקשים בשם הגאון מה' משולם טוסמניץ זצ"ל מאי מקשי תוס' הא קיי"ל לקמן קכ"ז ע"ב כר"מ בהמה נעשית יד לאבר המדולדל וא"כ לר"ל ל"ג ע"א דבני מעים כמאן דמנחי בדיקולי דמיא א"כ נעשית הבהמה יד לאברים הלזו ומטמאים ולק"מ דהרי אבר המדולדל בעי מחשבת אוכלין עתוי"ט שם קכ"ז במתני' והני בקדשים מחוסרי זריקה ולא מטמאי טומאת אוכלין ועתוס' ב"ק ע"ו ע"א ד"ה שחיטה שאינה ראויה וכו' ע"ש:

שמא יגע בבשר פי' אפי' לא הוכשר אלא ע"י חבת קודש דרבנן מ"מ אם יגע יבא לשרוף קדשים הטהורים וכשרים מן התורה וגרע טפי מטומאה דאורייתא. ועיי' מ"ש תוס' ב"ק ע"ו ע"א דליתא קמן דלשיילי' הקשו תוס' הא הוה ס' טומאה בר"ה הא דלא הקשו כן ברישא דאמר ברי לי די"ל כמ"ש תוס' בנדה ה' ע"ב דלאו דוקא ברי לי אלא אינו יודע אבל מהכא קשיא אי ליתא קמן ותי' רוב פעמים נוגע. וצ"ל לתוס' נדה הנ"ל דכ' ברי לי לאו דוקא א"כ ס"ל דשכיח שלא יגע ואפשר דס"ל כתי' תוס' דלעיל דפרכס הוא כחי ולא שכיח שיגע אחר פרכוס משו"ה סגי באינו יודע מ"מ קשי' אי ליתא קמן למה לי אחרים רואין וי"ל דנהי דליתא קמן דייקא מ"מ מצי למרדף בתרי' ולהשיגו וגרע מעומד בפנינו ואומר אינו יודע דהכא חיישינן שמא יבא ויאמר נגעתי ע"כ הוה צריך למרדף אבתרי' לולי אחרים רואין אותו. וזהו ס' ראב"ן לקמן גבי מומחין שוחטין ומייתי לי' ב"ח וש"ך סי' א' ויבואר שם אי"ה:

והרמב"ם השמיט הני דינים נראה משום דס"ל חולין שנעשו על טה"ק לאו כקדשים. ועזרה ר"ה ולא מתוקם אלא בבמה דאינו נוהגת עוד. וכמ"ש ר"ח שבתוס' מגילה יו"ד ע"א ודלא כמ"ש לקמן י"ז ע"א ע"ש מיהו למ"ד קידשה לע"ל מקריבין אעפ"י שאין בית י"ל בזה"ז במקום מזבח ממש וגזירת יהושפט בודאי ומותר לכנס במקום עזרת ולשחוט סמוך לעזרת ישראל ור"ה נמי לא הוה בזה"ז ועיי' ס' כפתור ופרח שר"ח כהן עלה לא"י ורצה להקריב בזה"ז:

ואב"א התם עיקר וכו' הנה לא הוה בעי למימר הכל שוחטין בחולין שנעשו עטה"ק וקמ"ל כמ"ד לאו כקודש דמי דא"כ לא משמע לן בהלכ' שחיטה מידי ומאי שייטי' הכא אע"כ ס"ל כקדש דמי וקמ"ל מותר לשחוט בסכין ארוכה כמ"ש הריטב"א ולפ"ז י"ל איידי דתני חולין תני קדשים והתם עיקר. אך למ"ד מותר לשחוט קדשים בכלי א"כ י"ל דמיירי בסתם טמא מת ובקרומית של קנה וקמ"ל דמותר לכתחלה בקרומית דהא הכל שוחטין דחולין דומיא ואם שחטו דקדשים בקרומית של קנה. וא"כ י"ל חולין שנעשו עטה"ק לאו כקדש ובחולין דרישא אין חדוש אלא הך דקרומית של קנה וא"כ קדשים הכא עיקר והתם איידי. וכבר כתבתי לעיל דכ' מהדורא בתרא דלהך לישנא מוכח דתני התם דיעבד משום נשים וכהלכ' א"י. ובדברים האלו מיושב ק' תוס' לקמן ד"ה חולין וכו' האי טעמא הומ"ל נמי ללישנא קמא עכ"ל ולהנ"ל לק"מ וק"ל: