חידושי חתם סופר על חולין רסח

קמה אקמה רמי לי' וכו' נראה דס"ל כדאיתא בירושלמי איכא דלא יליף מעני ורש הצדיקו אלא מתעזוב ע"ש וס"ל לרבין דלהך מ"ד לא נאמר כן אלא במתנות עניים לקט שכחה ופאה ולא במתנות כהונה ושארי מתנות עמ"ש תוס' לעיל ק"ו ע"ב ד"ה וכשיחזור וכו' ומשו"ה קאמר רמי לי' אבל מגר שנתגייר דמתניתין לא קשי' לי' וזה נ"ל דעת רמב"ן ורשב"א בנדרים וי"ו ע"א ועיין בר"ן שם ושום א' מהם לא אתי עלה מטעם צדק משלך אע"כ ס"ל לא שייך הך אלא בלקט שכחה ופאה. מיהו בלאה"נ נ"ל דלא שייך אלא במה שחייב ליתן אבל אם כבר נתן שיעור פאה רק שאומר זה כזה או כבר נתן שיעור צדקה לפי הראוי לו ורוצה ליתן עתה יותר בזה לא אמרה תורה שיהיו חזקת עני עדיף מחזקת בעה"ב ושם בנדרים הארכתי:

לוי זרע בכישור יל"ד מה לי בכישור או במקום אחר ועוד הא דרב ששת תוספתא מפורשת היא ולא אמר דתני' עכנלע"ד דלית הלכתא כהאי תוספתא דאיצטריך לעני להזהיר העני על שלו. ולעולם צריך להניח אפי' לעטלפים אלא קיי"ל כל המקיל בארץ הלכה כמותו בח"ל ע"כ הקיל רב ששת בכישור שהוא ח"ל ובזה צדקו דברי ש"ך י"ד סי' של"ב שנמשך אחר סידור לשון הטור ע"ש וכבר ערער בזה בתומים בכללי קים לי' והא"ש:

שאני תרומה וכו' המקשן נמי ידע דתרומה שאני שאסור להניחה במקום התורפה וכתיב את משמרת תרומתי ומחוייב הבעה"ב לשומרה וממילא אין הכהנים מתייאשים ממנה משא"כ מתנת עניים שמתייאשים שהרי יניחום לעורבים ולעטלפים. אלא הוה ס"ל כיון שאין כהן לא יפריש תרומה ויניח רנבואה בטבלא דמשני גם זה א"א עיין פסחים ט' ע"א חזקה על חבר וכו':

חלב שבתוך הקבה פירש"י קרוש ר"ל חלב בקמץ הקרוש בתוך הקבה ולא ידעתי מה לי צלול מה לי קרוש ועוד מ"ט יתן לכהן מה שאינו מגוף הבהמה דמעלמא אתי לה פירשא בעלמא. ולומר דצריך להיות חלב בצירי תרבא שבתוך הקבה זה אינו בנמצא בתוך הקבה לא נמצא חלב:

כהנים נהגו בו עין יפה וכו' צ"ע לעיל מ"ט ע"א מאי מסייעא כהני ע"ש:

זרוע נגד היד משמע דפשיטא לי' ויקח רומח בידו הימנית וק' ממנחות ל"ז ע"א מצינו ימין שנקרא יד ולא מייתי מהאי קרא דליכא למדחי יד סתמא לא איקרי ע"ש:

ברוך מחי' חיים. אשר עזרני בפ' הזרוע והלחיים. ישועה לנו ישית. בפרק ראשית.