חידושי חתם סופר על חולין קצד

וכ"ת מאי כרותח כרותח דמבושל. מקשים א"כ במשנתינו ירך שנתבשל הרי כבר נמלח ונאסר משעת מליחה כמבושל גם הרשב"א הקשה מכאן אהרמב"ן דס"ל דמליח אינו כצלי לענין פעפוע. וק' הרי איהו הוה ס"ל אפי' כמבושל הוא וניקום אנן ונימא אפי' כצלי אינו ולפע"ד ליישב לפמ"ש תוס' לקמן קי"ב ע"א ד"ה הני מילי הר"ר יעקב ישראל התיר וכ' וע"ש א"כ לפי מאי דקיי"ל דמליח לקדרה הוה כרותח דצלי א"כ י"ל רבינא נמי ס"ל הכי ומשו"ה במתניתן ירך שנתבשלה דוקא אבל משעת מליחה לקדרה לא נאסר אלא כדי קליפה כצלי או אפי' פחות מצלי וכדעת רמב"ן הנ"ל. אך הני אטמהתא. נמלחו טובא כדבעי לאורחא ולהצניע והוה ס"ל דמליח כי האי הוה כרותח דמבושל ודחי לי' מדאמר שמואל מליח ה"ה כרותח וכבוש כמבושל ולא מפליג במליח מיני' ובי' אע"כ אפי' מליח לאורחא נמי אינו אלא כרותח דצלי דהרבה מלח אינו פועל אלא כמרבה עצים ומדוכה לצלי ומיושב הנ"ל:

איכא דאמרי בקדרה עצמה. כ' תוס' שהוא תימא לשער חרסי הקדרה שהם חמשים זתים ועשרה זתים מים ונ"ל לשיטת רש"י לק"מ דס"ל לקמן דאי טעמינהו וליכא טעמא מ"מ בעינן ס' וא"כ שפיר מיירי שכבר טעמי' קפילא וליכא טעמא ורק משום גזירת הכתוב בעינן ס' ולזה מועיל חרסי הקדרה להאי לישנא:

במאי דבלע קדרה והעיקר כמו שבא לפנינו משערין וכ' הרא"ה והביאו הר"ן דמשערין רוטב רביעית לכשיקרש יעמיד על זית. וסברתו נ"ל דהא קיי"ל בכלו משערין עד"מ אם נמצא כזית חלב אע"ג שזורקו לחוץ מ"מ משערין בכלל כאלו נמחה כלו ואלו נמחה כלו הרי מזית נעשה רביעית ע"כ בעינן רביעית רוטב נגד הכזית חלב. ונ"ל הר"ן לא פליג אלא משום דהרי עכ"פ זורקין אותו כלו לחוץ ולא נמרה אלא משום חומרא דלא ידעינן כמה נפיק מיני' מחמרינן ובעינן כנגד כלי כאלו נמחה אבל באמת לא נמחה א"כ מסתיין לשער הרוטב כמות שהיא כזית בכזית אבל מודה להר"ן אי ידעינן שנפל כזית חלב ונמחה כלו בודאי צריך לשער הרוטב רביעית בכזית:

וכחל עצמו אסור כ' תוס' ועוד דמספק לא הי' אוסר קדרה אחרת כיון דחלב שחוטה דרבנן. מקשים א"כ גם מספק לא הי' להצריך ס' כנגד מאי דנפיק מיני' באומד יפה ואי דלא ידעינן הלא חלב שחוטה דרבנן. וי"ל כיון דבכל צד יש קולא וחומרא אזלינן לחומרא אפי' בדרבנן דאם ליכא בקדרה אלא ס' נגד מה דנפיק מיני' באומד יפה ונחליט שנשאר בתוך הכחל חלב ג"כ א"כ לכשיפול לקדרה אחרת יאסור ולכשנפל לקדרה אחרת נבוא להקל שלא יאסור משום דמספיקא נאמר דנפיק כולי' מיני' א"כ הי' לנו דהצריך ס' בקדרה הראשונה נגד כלו וכל כי האי גוני אזלינן הכא והכא לחומרא כמ"ש תוס' בביצה י"ד ע"א ד"ה איכא ביניהו וכו' ע"ש והכא עדיף מדהתם ע"כ לק"מ מהא דמחמרינן ובעינן ס' כנגד כלו כאלו כלו נפיק מיני'. אך פריך כיון שהחלטנו צד א' לחומרא דכולי נפיק מיני' לחומרא שוב היו לנו בנפל לקדרה אחרת וק"ל: