חידושי חתם סופר על חולין קפח

כולה במקום שאין מכריזין ומצעתא גזירה שמא יתנו לו בפני ישראל פירש"י לרב אשי פליגי מתניתין אברייתא. ולא פי' כן אביי ורבא משום דידע לתרץ כמ"ש תוס' דאינהו מוקי מתניתין כלישנא קמא במקום שמכריזין. אך ארב אשי ק' אי ס"ד מתניתין לא פליג אברייתא וס"ל בשולח לא שייך שמא יתננה אלא במוכר. א"כ היא גופי' קשי' מ"ט נקיט מתניתין שולח דלא שייך אלא במקום שמכריזין ניתני מוכר דשייך בכל מקום אע"כ אה"נ מתניתין מיירי אפי' במקום שאין מכריזין ומשום שמא יתננו ודלא כברייתא:

מה שהקשה מהרש"א אהתוס' שהקשו לפר"ת ליפלוג וליתני בדידי' מ"ט לא הוקשו כן גם לשיטת רש"י ותוס' י"ל בפשיטות דלהתוס' דמיירי הכל בסתמא ולא פי' לו א"כ רישא רבותא קמ"ל ומצעתא רבותא קמ"ל. רישא קמ"ל אע"ג דעשה מעשה בידים להטעות לגוי שחתכה כדרך חתיכות ישראל ואפ"ה שרי. ומצעתא בנבלות וטרפות אע"ג דלא עשה מעשה להטעותו רק נתן לו סתמא אפ"ה אסור ולק"מ ק' תוס' לפלוג ולתני בדידי' וכל זה לשיטת תוס' דמיירי בסתמא דלא פירש לו אבל לר"ת שמטעה בפירוש ואומר שהוא כשרה לא שייך לחלק בין עושה מעשה בידים או לא ע"כ ק' לפלוג ולתני' בדידי' וא"ש: