חידושי חתם סופר על חולין קפא

וריב"ל אמר כאדם החובק את חברו וכו' לא מסברא אומר כן א"כ היינו דעת נוטה ולא דעת תורה וכפירש"י לעיל ד"ה דעת נוטה אלא ריב"ל אה"י דהירך סמוך דלא משמע לי' למידרש המיומנת אלא הירך הידוע שהמאבקים נוגעים בו אותו הגיד לא יאכלו ב"י:

כעכו"ם נדמה לו וכו' כת"ח נדמה לו. הנה זה המאבק היו שרו של עשו וניצוץ שלו מכח זכות כיבוד אב יצחק ע"כ במה שהוא שרו של עשו נדמה לו כעכו"ם ובמה שהתנוצץ בו זכות יצחק נדמה לו כת"ח. והנה אמרו הראשונים ז"ל שס"ה גידים נגד שס"ה לאוין וג"ה נגד לאו של ב' אחיות שנשא יעקב ע"ה. ונגד שס"ה ימים וג"ה נגד ט' באב וכתבו המקובלים האוכל בט"ב כאוכל ג"ה והנה במה שנשה הגיד רמז לחורבן בהמ"ק ורבנן ס"ל נוהג בשניהם נגד ב' בתי מקדשות וירא כי לא יכול לו כי חורבן בהמ"ק שפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים ואנחנו נמלטנו תם עונך בת ציון לא יוסף להגלותך פקד עונך בת אדום גילה על חטאתיך. הנש"ה גמטרי' במספר א' יותר ממספר שט"ן לומר שעי"ז נצח יעקב את השטן. גיד הנשה במספר א' יותר ממספר עשו וכנ"ל שע"י המתקת הגיד שהוא חורבן בהמ"ק הי' עשו ושרו מנוצחים:

כמ"ד ג"ה נאסר לב"נ עיין תוס' ומ"ו חסיד שבכהונה מ"ה נתן אדלר זצ"ל הקשה עוד הא שחיטת נכרי נבלה ומה יועיל להו שחיטת מצרי ולפע"ד ליישב עפ"י מדרש והכן אין והכן אלא מיום לחברו וכי דרכו של מלך לאכול מיום לחברו אלא ע"ש פי' דכתיב והכינו אשר יביאו אמר הקב"ה אתה שמרת את השבת עד שלא ניתן חייך בן בנך יקריב בשבת שנאמר ביום השביעי נשיא לבני אפרים מבואר מזה דהשבטים לא שמרו התורה בחוצה לארץ כמ"ש רמב"ן בטעם ב' אחיות. ויוסף הוא דהתחיל להחמיר בח"ל ושמר שבת וה"ה כל התורה בח"ל. ואקדים עוד במס' ביצה י"ד ע"ב שאני בי מר שמואל דאיכא פריצותא דעבדי כ' בש"מ ומ"מ מר שמואל אכיל דידע בעבדין דמהימני' ומ"מ רב פפי לא אכיל דלדידי' לא מהימני. והא"ש דהכא השבטים אכלו אצלו בערב שבת קודם שהודיעו עצמו להם ואז לא שמרו התורה ולא איכפת להו בשחיטת נכרי אך יוסף ידע כי מחר דעתו להודע להם ומאז יקבלו עליהם חומרותיו ומאז יאסר להם לאכול משחיטת עבדיו דע"ג דליוסף מהימני לדידה לא מהימני דשחטי שפיר אך כל זה בשחיטה דא"א לכזית בשר בלא שחיטה אבל ג"ה למה צריך ליטול בפניהם הלא יכול להאכילם הירך היום ולמחר יאכילום נתח אחר אע"כ ג"ה נאסר לב"נ וא"ש הכל וק"ל:

לפי שאין פושטין ידיהם בגזל פי' גזל היינו משחז"ל הנהנה מעה"ז בלא ברכה גוזל להקב"ה וכנסת ישראל והצדיקים כל רכושם אין בו גזל מקב"ה וכו' אלא הכל בקדושה וטהרה ומחשבת עבודת הי"ת ויש בו ניצוץ קדושה ע"כ מקפיד שלא יבוא לידי אינו הגון ע"כ חביב עליו מגופו וק"ל: