חידושי חתם סופר על חולין קמד

ור' ישמעאל ההוא מיבעי' לי' לרביעית דם וכו' כ' בס' בנין אריאל פ' חוקת דקשה הא בקרא מסיים את מקדש ה' טמא ונכרתה וא"כ יתחייב כרת ארביעית דם והא מפורשת במס' נזיר מ"ט ע"ב דאין הנזיר מגלח אלא על חצי לוג וקיי"ל כל שאין הנזיר מגלח אין חייבים עליו על ביאת מקדש כמבואר שם נ"ו ע"ב ודוחק לומר דאתי' כר"מ דלא כהלכתא ע"ש. והנה הראב"ד כ' פ"ג מטומאות מת דעצם כשעורה אינו מטמא באהל אבל מטמא במשא מקרא וההיפוך ברביעית דם באהל והנזיר מגלח עליו מקרא על כל נפשות מת לא יבוא אבל על מגעו ומשאו אינו מגלח כיון דלא כתיב בי' אלא ביאה עכ"ל רוצה לומר על כל נפשות מת לא יבוא ביאה אבל לא מגלח על מגע ומשא עד שיהיו חצי לוג. נמצא היינו מתניתין דנזיר וכר"ע. אך לר' ישמעאל דדריש כל הנוגע במת בנפש על רביעית דם הרי בהדיא כרת על נגיעה ברביעית ה"נ דנזיר מגלח אלא מתניתין כר"ע. ומיושב ק' הנ"ל וגם ק' תוס' בשמעתין תרי קראי ל"ל והא"ש חד למגע וחד לאהל וק"ל: