חידושי חתם סופר על חולין, מהדורא תנינא נג

אשר בחר בנו מכל עם ולשון, ועזרנו בחי' פ' ראשון, הוא יעמוד לימיני, בחי' פרק שני.

השוחט, וקרא למאי אתא דלא לשווי' גיסטרא, עיין ש"ע י"ד סי' כ"ד סעיף ה' וט"ז וש"ך שם ועמ"ש ת"ח בשמעתין לסלק ק' תוס' מפיר"שי, ודפח"ח, אך מה שהקשה על שיטת תו' דהך ילפותא אינו אלא לאפוקי מן העורף דלא, א"כ ע"כ לית להו דרשא דראשו של זה ממול ערפו ולא ראשו של אחר, וא"כ לפ"ז תקשי ק' תוס' לעיל כ"ג ע"ב ד"ה פרה וכו' שתהא כשרה במליקה ע"ש, פי' כוונתו צ"ל דמשחט לא ידעי' אלא ששחיטה תהיה מצוואר, אבל אפשר שגם מליקה כשרה בו, ולפע"ד דלק"מ דכ"ע מקרא נדרש לפניו ומלק ראשו של זה במליקה ולא ראשו של אחר ובזה לק"מ ק' תו' הנ"ל, אך תנא דלקמן דרש גם לאחריו ראשו מול ערפו ראשו של זה מול ערפו ולא של אחר שתהי' גם השחיטה מן הצוואר דווקא, ואמוראי דהכא לא דרשי לאחרי' וא"כ מדומלק ידעי' דראשו של אחר אינו במליקה מ"מ הי' אפשר דהשחיטה תהי' מן העורף משו"ה בעי ושחט או וזבחת:

ומ"ש עוד דלכ"ע בעי' תרי קרא דאי לאו משני קרא בלישני' פעם ושחט ופעם וזבחת לא הוה דריש כל מ"ד כדאי' לי', מקום ששח או מקום שזב. א"כ לדבריו גם לתנא דבי רבי ישמעאל דדרש מקום שסח צריך נמי קרא דוזבחת, ולא משמע קצת כן לעיל י"ז ע"א דמשמע דלר"י אייתר לי' וזבחת ע"ש:

מנין לרבות את הראש שכבר הותז, ע' פירש"י. והנה לרוב המפורשים לעיל כ"א ע"א גבי הותזו ראשיהן דהיינו הותזו ממש ולא סגי בסימני' א"כ הכא לא הותז לגמרי בשחיטה, ואפי' לשיטת רש"י דגם שם הותזו הסימני' ודינו כהותז לגמרי, מ"מ הכא קשה מה בכך שנשחטו הסי' כיון שעדיין מחובר במפרקת, א"כ יקרב אגב הנתח שמחובר בו כמ"ש מהרש"א. גם מ"ש תוס' דהאי תנא לא אתא אלא למעוטי זנבו הוא הוא דוחק דמסתמא עיקור ילפותא דלא לשחוט מהע.ורף ולא לשווי' גיסטרא כהנך ילפותא דלעיל וכן הקשה בת"ח. ולולי דברי רש"י ותוס' ורשב"א הייתי מפרש. דהכי קאמר דודאי מסברא חצ.ונה תהי' שחיטה אעורף כמו מליקה וא"כ יהי' הראש כבר הותז לגמרי שהרי נשחט המפרקת וגם הסי' וממילא לא יהי' בכלל והפשט ונתח שהרי הי' נתוחו קודם ההפשט כמ"ש רשב"א סי' זו, משו"ה כתיב ראשו, והשתא דכתיב ראשו הדר ערבי' בכלל שאר נתחים כמ"ש תו' ד"ה מנין וכו' לומר שגם הוא בכלל והפשט שניתוחו הוא אחר הפשט הבהמה, והא כיצד הרי צריך לשחוט, אע"כ השחיטה היא מן הצוואר ולא מן העורף, נמצא דאחר שחיטת הסי' עודנו מחובר במפרקת, ומנתחים גם אותו אחר ההפשט כמו שארי נתחים וא"ש וק"לךּ