חידושי חתם סופר על חולין, מהדורא תנינא מ

א"ל אביי עולת העוף וכו' הרשב"א הבין בלשון רש"י דבסי' א' לחוד מתה אפי' בלא מפרקת ורוב בשר וא"כ דפשיטא ליה לאביי הכי משום דהכשר שחטתו בסי' א' אע"ג דלטמא טומאת נבלות לא הוה כמתה מ"מ כיון שהכשר שחטתו בכך לא יתכן לומר שאח"כ יעמוד וימלוק, אבל לפי הבנת המהרש"א שהקו' היא ממפרקת ורוב בשר וגם סי' א' שאז הסברא נותנת גם בלא זעירא שהיא כמתה צ"ע מנ"ל להקשות הא מי לא איכא ריש לקיש דבעי הותזו ראשיהן ופליג על זעירא ובעי מפרקת ורוב בשר ושני סי' ע' תוס' ד"ה הותזו, ואף שיש לומר דרש"י לטעמי' מוקי פלוגתי' בשרצים ואפשר דבעופת מודו לזעירא מ"מ מנ"ל לאביי להקשות ע"כ נראה כפי' רשב"א בכונת רש"י דבסי' א' נמי מתה חשיב לי', ומריש הוה קשי' לי גבי אלו טרפות בעוף אמאי לא חשיב הא דחזקי' כדפריך הש"ס לקמן ל"ב ע"ב ותי' הש"ס לא שייך נבלה ומטמא מחיים לא חשיב דז"א דבעוף הוה פסוקת הגרגרת נבלה ומטמאה מחיים דאי לאו דמטמא מחיים לא הוה פריך הכא ותקשי לך עולת עוף דמנבלה שאינה מטמא מחיים לק"מ מתה עומד ומולק כמ"ש בחי' רשב"א לקמן ר"פ אלו טריפות, וכיון שכן דמוכח דסי' א' בעוף נמי נבלה ומטמא מחיים. ואפ"ה קחשיב לי' באלו טרפות בעוף א"כ לחשב נמי דחזקי' ודוחק לומר דהא דפשיטא ליה לאביי דבסי' א' מתה היינו בסימן שלם ולרבנן ולקמן מיירי דפסוקת רוב הגרגרת זה דוחק דמדלא הזכיר עולת עוף לרבנן משמע לרשב"א נמי פשיטא ליה דמתה היא וא"כ קשי', ויש לישב בדוחק וק"ל.