חידושי חתם סופר על ביצה יט

השתא סלותי מסלתינן נו"נ מיבעי' עיי' שיטה מקובצת ופני יהושע שהקשו מתמורה י"ד ע"ב כי אתא רב דימי אמר ר"י משום ר"ש בן יהוצדק וכו' מלבד מנדרכם ונדבותיכם לימד על נו"נ שקריבי' בחש"מ. ותיקשי התם למ"ל קרא הא אפי' סלותי מסלתינן ובשמעתין קשי' למ"ל סברא דסלותי מסלתינן תיפוק לי' מקרא הנ"ל ולפע"ד ליישב דלכאורה הסברא אינינו פשיטא כל כך דהא מלאכת חש"מ מסרה הכתוב לחכמי' להתיר בדבר שהוא אבד ולאסור בשאינו אבד. והשתא סלותי מסלתינן לתלוש מן המחובר לצורך אכילת היום דה"ל כדבר האבד דהא צריך לאכילת היום ולצורך חול אסור באמת כשם שאסור בי"ט משא"כ נו"נ שאינם נחשבי' לצורך היום דאל"ה אפי' בי"ט עצמו הי' מותר ודבר אבוד לא הוה דהא אין קבוע להם זמן א"כ אין כאן ק"ו סלותי מסלתינן. ואיצטרך התם שפיר קרא דנדריכם ונדבותיכם להתיר נו"נ בחש"מ אך תינח כשלא הגיע זמן בל תאחר אך אי הגיע זמן בל תאחר הוה לי' דבר האבוד הוה שפיר ק"ו מסולתי מסלתינן משו"ה בשמעתין דס"ד דקרא אוסר נו"נ בחש"מ והיינו אפי' הגיע זמן ב"ת דהרי כל שאינו בא בחג המצות אינו בא בשבועות וסוכו' כלל. לא צריך לאתויי קרא. דמן הסברא נמי ליתא להך דרשא דהשתא סלותי מסלתינן וכו' וק"ל: