חידושי חתם סופר על בבא מציעא עז:

ואם קבלן הוא נותן לו קבלנתו. צ"ע מה שייך בקבלן שמת לו מת בחצי היום והרי לא השכיר עצמו ליום כ"א קיבל לגמור מלאכתו ואם לא תגמר היום יגמר למחר וליומא אחרא. וצריך לומר דמ"מ שייך קביעות זמן כגון שידוע שצריך מלבוש זה על יו"ט וכדומה. ומ"מ קבלן הוא שאינו משתלם לפי הזמן כ"א לפי המלאכה. והא"ש לשון הברייתא דקרי לי' פועל אע"ג דמיירי מקבלן דכאן תלי נמי בזמן קרי לי' נמי פועל ומיושב קושיות תוס' ריש פירקין וק"ל:

רב אחא ברי' דר' איקא כו' י"ל קו' המהרש"א דודאי למ"ד פ"ק דב"ק דאפילו ניזקין לא מצי לסלק במיטב כי אית לי' זוזי א"כ מכ"ש בע"ח וקשה שפיר מ"ט יתן לו זבורית ולא מעות ומשו"ה הוצרך ר"נ לאוקמי בזבורית דידה וכמ"ש תוס'. אך למ"ד דבנזיקין מצי לסלוקי בעידית אע"ג דאית לי' זוזי וס"ל או כסף או מיטב וברצונו של מזיק תלי' אע"ג דבבע"ח לכ"ע לא מצי לסלוקי אלא בזוזי היינו טעמא משום דמעיקרא לא נחית אדעתי' דקרקע אבל הך בע"ח דשמעתין מעיקרא לא נחית אדעתא דזוזי א"כ לא עדיף מנזיקין ואי בעי מסלק כסף ואי בעי מסלק מיטב ומשו"ה מעיקרא לא הקשה הש"ס קו' זאת רק ר"נ הוסיף בתי' זבורית דידה כדי לתרץ נמי אליבא דאידך מ"ד:

באוכלסי דמחוזא דאי לא עבדי חלשי. דברי הגה' אשרי נראים בכאן תמוהים במ"ש בלומדי תורה שיכולים ללמוד בפ"ע הלא גם אוכלסי דמחוזא יכולים לעבוד עבודות אחרות וע"כ צ"ל כיון שאינם מרוויחים בבטלה צריך לשלם שכרו משלם א"כ ה"נ בלומדי תורה וצ"ע לכאורה. והנלענ"ד שאני לומדי תורה דמעיקרא נמי אינו משלם להם שכר לימוד כ"א שכר ביטול מה שמבטל ממלאכה אחרת שהי' צריך לעשות כדי חייו וא"כ לא שייך שפיר הדמיון לאוכלסי דמחוזא וק"ל: