חידושי חתם סופר על בבא מציעא סז.

אמר סמכא דעתי' ולא גמר ומקני. פי' הרשב"א שבנ"י דהמוכר סמך דעתי' על דברי השליח ואדעתי' דהכי הקנה על זה התנאי ונהי דעד שיהי' לו זוזי למוכר ה"ל מכר גמור מ"מ לא גמר והקנה לעולם דכשהי' לו זוזי תחזיר לו הקרקע אך הרמב"ם גרס לא סמך דעתו וכ' להדי' שלא קנה השליח כלום וכוונתו מבוארת דהמוכר לא סמך דעתו על דברי השליח שהרי השליח לא הי' ביכלתו ורשותו לקנות קרקע על תנאי והמוכר הרי לא רצה למכור לחלוטין נמצא אין ממש במכר כלל ויכול המוכר לחזור מיד אפי' טרם שיהי' לו מעות לפדות קרקעו מידה. והנה בשעח"מ סי' ר"ז סעי' ח' מבואר מאוד כשי' הרמב"ם ואין דרך לנטות ימין ושמאל לפרש באופן אחר אך בסוף סי' קפ"ב מייתי להדי' כדעת הרשב"א שאינו מכור אלא על תנאי משמע דעכ"פ על תנאי הוא מכור והי' נלע"ד לומר מסברת חוץ אעפ"י דלרמב"ם וש"ע אין הגי' כרשב"א מ"מ דינו של רשב"א אמת ומשכח"ל באומרת לשלוחה סתם זבין לי ארעא מאשר תמצא ידך ולא הקפידה אקרקע שביד קרובה ואוהבה אלא קרקע כל שהיא והוא לא מצא קרקע לקנות כ"א ביד קרובה על תנאי א"כ לא שייך כל כך שעיות בשליחות כי מה עיוות יש כאן שהרי לא מצא לקנות במק"א ומה תפסיד אם יהי' הקרקע שלה על זמן ועביד אינש דזבין ארעא ליומא והש"ס מיירי שאמרה להדי' מקריבי' ולא הזכירה תנאי א"כ תאמר לו מי נתן לך רשות לקנות על תנאי אולי אוכל למצוא קרקע אחרת לחלוטין א"כ גם המוכר לא סומך דעתו ומש"ה אפי' נתרצית היא לקנות על תנאי מ"מ המוכר לא הקנה מתחלה והא"ש דבסוף סי' קפ"ב נקט סתם ששלח שליח לקנות לו קרקע ולא ששלח אצל הקרוב דוקא א"ש דכ' שלא הקנה אלא על תנאי ובסי' ר"ז מיירי בהדי' בעובדא דש"ס ושם לא הקנה המוכר כלום להשליח ויכול לחזור מיד. ומה אעשה שבש"ע י"ד סי' קע"ד כ' להדי' קנה לי קרקע מפלוני ואפ"ה כ' שלא קנה אלא על תנאי משמע על תנאי מיהת קנה אעפ"י שפרט קרקע פלוני מפלוני וא"כ סתרי אהדדי פסקי הש"ע והנלע"ד בזה דדא ודא א' היא דבח"מ מיירי מדיני מכירה ע"כ פסק שאין ממש במכירה ויכול לחזור מיד אמנם בי"ד עסיק ובא בדיני ריבית ואכילת פירות א"כ צריך להשמיענו אי לא חזר בו המוכר מיד והניח להאשה לירד לתוך השדה מה יהי' דין אכילת הפירות והשתא אי נימא שע"י מחילתו קנתה לחלוטין ולצמיתות ואפי' אם יהי' לו מעות לא תיהדר לו ארעא משום שאין ממש בתנאי מעיקרא וכיון שמחל לגמרי מחל א"כ אין כאן דין ודברים על הפירות לכן הקדים להשמיענו דאפי' אם שתק המוכר ומחל מ"מ לא מחל אלא על פי דבריו הראשונים על תנאי ואם יהי' לו מעות תיהדר לי' ארעא ועתה צריכא רבא מה יהי' מאכילת פירות ופסק המחבר דהוה ר"ק והרמ"א פליג ע"ש. והשתא לפי דברינו מיירי בש"ע בשלשה מקומות אלו משלשה דינים נפרדי' בח"מ סי' קפ"ב מיירי שאמרה לו סתם קנה קרקע ושמעי' דאז לא עיוות בשליחות כלל כיון שלא מצא קרקע אחריתי וקנה על תנאי עכ"פ ושם רמז לעי' בי"ד מדיני הפירות ובסי' ר"ז מיירי שהקפידה על קרקע מאיש פלוני והשליח לא הלך אלא אצל פלוני ולא הי' כח והרשאה בידו לשנות בשליחותו מש"ה לא קנה כלום והמוכר יכול לחזור מיד ואין כאן מקום לדבר מדיני פירות כלל ובי"ד מיירי כשהמוכר שתק והניח לאכול הפירות וקמ"ל דדין הפירות הוא כריבית קצוצה כיון דעכ"פ יכול לחזור בו כשיהי' לו מעות דה"ל כמשכנתא באתרא דמסלק' ובלא נכי' דלהרי"ף ה"ל ר"ק. וראיתי לכל האחרוני' שדרכו בדרך אחרת וקטנם עבה ממתני ומ"מ לא מנעתי מלכתוב משנלע"ד והמעי' ישפוט בצדק:

ותלמידי התורני ר' זלמן באנהרט חילק בענין אחר בסי' ר"ז מיירי שהמוכר אמר כשואל ומסופק התחזור לי קרקעי או לא וכיון שלא השיבו השליח תשובה מוחלטת לא גמר והקנה משא"כ בססי' קפ"ב ובי"ד סי' קע"ד אמר מאמר מוחלט אני מוכר על תנאי הוי מכירה ונכון הוא:

עבד רבינא עובדא. לרש"י דס"ל לעיל דמסקנא מחילה בטעות הוי מחילה וכמסקנת הגה' אשרי א"כ ע"כ ליכא לפרש כפי' תו' ור"ת דרבינא משום מחילה בטעות עבד עובדא אע"כ משום ר"ק וכשי' הרי"ף דס"ל באתרא דמסלקא בלא נכי' יוצא בדיינין ורבינא דריש פרקין מיירי באתרא דלא מסלק' וכן פרש"י שם להדיא וז"ל כ"ז שלא פרע לו מעותיו הכרם מכור לו עד זמן שפסקו ביניהם שיכול לפדותה עכ"ל אלא לפ"ז למאי דגרס רש"י לקמן באתרא דמסלקי לא ניכול אלא בנכי' משמע באתרא דלא מסלקי אלא בלא נכי' ניכול ודלא כהרי"ף דגרס באתרא דלא מסלקי וצ"ל לרש"י כל הני שמעתא פליגי ארבינא נמצא לפ"ז לרבינא חמיר לי' בלא נכי' דבאתרא דמסלקי הוי ר"ק ובאתרא דלא מסלקי אבק ריבית מיהא הוי וקיל לי' בנכיתא דהרי הוא אכיל בנכי' ומיירי באתרא דמסלקי ואינהי אמוראי חמיר להו אתרא דמסלקי דאפי' בנכי' לא אכלי וקיל להו אתרא דלא מסלקי דאפי' בלא נכי' התירו לאכול עי' וק"ל כי לא עמדו בזה האחרונים ז"ל: