חידושי חתם סופר על בבא בתרא ז.
Chidushei Chatam Sofer on Bava Basra 7a (Chidushei Chatam Sofer on Bava Batra 7a) · חידושי חתם סופר על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →אלא תבנא ובי ציבי בעלמא קמ"ל י"ל אי אשמועי' הך ה"א בבית דירה איכא זימנא דיכול לכופו כגון שגם עליתו רעוע ונוטה ליפול ועתיד לבנותו ויצטרך למיגר לי' דירה ולמטרח א"כ נימא לו טורח עתה וזה לא שייך למילף מבי תיבנא וצובי דהתם אית לי' טענה לא אטרח עכשיו עד שיהי' פנוי בלי תבנא וציבי ואז אבנה אבל בית דירה ה"א מה לי השתא מה לי לאחר זמן וה"ל כעין מדת סדום הכי ה"א קמ"ל אפ"ה איכא קפידא ואין לכופו:
אמר לי' בדידי קא בנינא לשיטת הרמב"ם והרא"ש דס"ל דמצי למימר לי' ולכופו לסתום חלונותיו משום היזק ראי' א"כ צ"ע האי לישנא בדידי קא בנינא הא אפי' חלונותיו יכול לסתום מיהו לרמב"ם דס"ל בגינה לא שייך היזק ראי' אלא מסיפס גבו' עשרה טפחים וע"כ לא קאמר רמב"ם דינו אלא באחי' שחלקו ואין להם חלו' זא"ז פי' חלון לתוך חצר חבירו יכול לסתמו משום היזק ראי' אבל הכא בתרביצה לא שייך היזק ראי' לולי דטעין בדידי קא בנינא אלא להרא"ש דס"ל שייך היזק ראי' בגינה וס"ל נמי יכול לסתום חלונותיו קשי' מאי ארי' דבדידי קא בנינא הלא אפי' חלונותיו יכול לסתום. והנה הרא"ש כ' דמצי למימר סתום דלא תטעון עלי חזקה אחר ג' שנים. והקשה מע"מ הא כיון דלא מצי מחה לי' עתה ממילא לא יהי' לו עליו חזקה כמ"ש הרא"ש לקמן פ"ב סי' ג' ולפע"ד לחלק דגבי חורבא לא מצי למחות בו עתה כלל דאפי' רוצה לבנו' אשיתא בחורבתו להאפיל עליו לא שבקינין לי' משום מדת סדום דלמה לו לבנות אשיתא בחורבה רק להכעיס חברו ולהאפילו ולא שבקי' לי' עד שיבנו בנין בחורבתו א"כ יפה כ' הרא"ש דממילא אין כאן חזקת חלון עליו דמה ה"ל למיעבד משא"כ הכא בתרביצא אפי' אי לא יכול לסתום חלונותיו משום היזק ראי' של עכשיו מ"מ הו"מ למיבנא שיתא בתרביצא ולהאפילו דבדידי קא בנינא דאיננו מדת סדום דתרביצא איננו חורבא ועשוי לבנו' אשיתא דכיון דנתעצל ולא בנה יטעון עליו חזקה אחר ג' שנים וממילא יכול לכופו לסתום חלונותיו שלא יטעון עליו חזקה נמצא לפ"ז הך דמצי למימר סתום חלונותיך תלי' בהך דבדידי קא בנינא ובזה מיושב קצת ק' הראשונה ולזה עוררני תלמיד א' ומ"מ נראה דוחק בכוונת הש"ס:
אמר לי' רבינא לרב אשי מ"ש מהא דתני' וכו' בב"מ ק"ד ע"א לשיטת תוס' ד"ה אידי ואידי וכו' דרבינא ס"ל נמי לחלק בין א"ל חוכר למחכיר וכ' ש"ך סי' קנ"ד סקכ"ח דה"ה ה"נ לחלק בין א"ל בעל תרביצא לבעל אספלידא או בהיפוך אין להקשות א"כ מאי פריך רבינא דלמא בשדה וכרם מיירי דבעל הכרם אמר תחלה וכן הקשה מוז"ה במהרשש"ך די"ל דעדיין לא אסיק אדעתא הך דלא מכר לו אלא שמא בעלמא מיהו למסקנא קשי' אמאי לא נימא לי' בעל השדה לבעל הכרם שמא מכרתי לך ולא לשתמיט בשמעתין לחלק בין התחיל בעל השדה להתחיל בעל הכרם מיהו למ"ש תוס' בשמעתין דשייך הכא דמים מודיעי' יש ליישב אבל לקמן ס"א ע"ב תוס' ד"ה ש"מ וכו' ס"ל לחד תי' דלא שייך בקרקע דמים מודיעין ק' כנ"ל וצ"ל דהך שיטה ס"ל כר"ן ונימוק"י ב"מ ק"ד דרבינא פליג אדשמואל וס"ל דאין חילוק בין א"ל מחכיר לחוכר או בהיפוך וכאשר רמז הש"ך הנ"ל וא"כ לדינא צ"ע: