חידושי חתם סופר על בבא בתרא נג:

אותה קנה חברתה לא קנה עיי' מס' קידושי' כ"ו ע"ב הק' תוס' מאי אולמא דחזקה מכסף דהא יהיב דמי כולן ותי' דנ"מ במתנה דס"ל הואיל ודעת אחרת מקנה קנה כולן ודוקא במחזיק בנכסי הגר לא קנה חברתה ואמנם תוס' בשמעתין ד"ה אותה קנה וכו' דכ' להדי' והכא בנכסי הגר או במתנה וכו' ס"ל גם במתנה לא קנה כולן צ"ל כמ"ש תוס' שם בשם מהר"ש מאייברא דמיירו שקנה במלוה בלא כסף ממש וס"ל הקונה במלוה לא קנה בלא חזקה ודלא כהרמב"ם דס"ל קונין במלוה ולרמב"ם צ"ל כתי' א' של תוס' שם דבמתנה קנה כולן וכ"כ מ"ו בס' המקנה בקידושי' שם. ומרשב"ם בשמעתין משמע במתנה הוה כנכסי הגר דוקא ביהיב זוזי דה"ל שיעבוד על הקרקעו' ולא במתנה. ולקמן ס"ז ע"ב כ' רשב"ם וא"ת כיון דבנתן דמי כולן מיירי שמואל מה לנו לחזקה והלא קרקע נקנה בכסף ותי' במקום שכותבי' השטר ע"ש. מבואר מדבריו דלא מיירי ביש לו עליו מלוה אלא בכסף מקני' לי' וא"כ ק' קו' תוס' דקידושין הנ"ל ועיי' חי' רמב"ן דשמעתין:

אף אותה לא קנה כ' רשב"ם דלא נתכווין להחזיק בה ואין אדם קונה שלא מדעתו עכ"ל ועמ"ש תוס' לקמן ד"ה אדעתא דציבי. ולכאורה צ"ע משלהי מס' ב"מ גבי שומרי ספיחי' בשביעי' דמשמע דקונים בהבטה בהפקר אפי' אין דעתם לקנות וכבר הרגיש בזה בשיטה מקובצת שם ויישב בדוחק. ומ"מ דעת הראב"ד אי איכא דעת אחרת מקנה קונה שפיר אפי' אין דעתו לקנות רק שלא יהי' דעתו שלא לקנות וכבר כתבתי מזה לעיל מ"א ע"א גבי רב ענן שקל בידקי בארעי' ע"ש: