חידושי חתם סופר על בבא בתרא מ.

ואצ"ל כתובו הקשו תוס' הא הוה מפיהם. עיי' סוף דברי תוס' ובנומוק"י שהעדי' כותבי' בלשון שטר העדנו עליו פלוני. וזה שיטת ר"י בתוס' דכתובו' שם ועיי' ש"ע ח"מ סי' ס"א סעי' יו"ד ולאותה שיטה לא צריכי' רצון המתחייב והוה עדות דאורייתא. אלא שצל"ע מש"ס גיטין ע' ע"א דא"כ לתחייב אלם קרבן שבועה דהומ"ל העדנו עליו פלוני בכך וכך ולא בעי רצון המתחייב ולא ראוי להשדה וצ"ע. ואולי י"ל כיון דהגדה ראשונה שהגיד אינו יודע לך עדות לא הי' מפיהם שהרי אלם הוא אלא מפי כתב ואותו כתב א"א לכתוב בלשון שטר העדנו עליו שאינינו יודע לו עדות זה א"א נמצא אין לאותה הגדה דין עדות ויכול שוב לחזור ולהגיד בהיפוך וכל זמן שיכול לחזור ולהגיד לא מתחייב בקרבן שבועה וצ"ע בר"ן פ' שבועת העדות ע"ש דף ש"א ע"א בדפוס זולצבאך הודאה בפני ב' מ"ש רשב"ם דהמלוה את חברו בעדי' א"צ לפורעו בעדי' לשון זה צ"ע דהא בהודאה קיימי' ולכ"ע א"צ לפורעו בעדי' כמבואר שם:

סתם קנין לכתיבה עומד פי' ויש בו קצת כח מעב"ד שאצ"ל כתובו. וקצת כסהדותא בעלמא שהרי יכול למחות בו ולחזור שלא יכתוב שטר כמ"ש תוס' ד"ה ואין וכו':

אפי' עלי ועליך עיי' היטב שיטת רמב"ן בחי' ובמלחמו' דרבה ור' יוסף מיירי במוסר מודעא ונהרדעי מיירי בלי מסירת מודעא ובהא אמר רבא אין כותבי' מודעא אזביני בלי מסירה ולק"מ ק' תוס' ד"ה אמאן דלא ציית דינא וכו' ע"ש ולדבריו פי' מודעא לשון שבירה וביטול כמו ויודע בהם אנשי סוכ' ולא לשון ידיעה ע"ש בפנים ולקמן אי"ה דף מ"ח יבואר אם יעזרנו ה':