חידושי חתם סופר על בבא בתרא יט:

דכתי' והכרת לאחאב משתין בקיר. הא דלא מייתי מקרא דגבי נבל די"ל כיון דמורד במלכו' הוה כמבואר ספ"ק דמגלה וקיי"ל הרוגי מלכות נכסיהם למלך כמבואר פ"ב דסנהדרין וא"כ פשוט דמשתין בקיר היינו כלבא דמכיון שחייב נבל מיתה. ונכסיו לדוד יכול לנקום נקמתו ולהמת גם כלביו. אבל אחאב חייב מיתה על ע"ז הוה ונכסיו ליורשים א"כ מה"ת להמית כלביו אע"כ אדם קאמר. ומ"מ מסיק דכלבא קאמר כמ"ש דהפליג הקב"ה בעונשו שלא יזכור שמו על בהמותיו כמו בעמלק. אלא אכתי קשה דה"ל לאתויי מקרא דירבעם דקדים. וי"ל לפי מה דאומרי' בעירובי' כ"ו ע"א דחצר המלך הוה כעיר ביננו' א"כ י"ל בית ירבעם נידין כעיר הנדחת מאחר דהי' מסיתי' מתוכה שהרי ירבעם בעצמו הדיח כל ישראל א"כ גם ממונו לא פלט וידע משתין בקיר היינו כלבא. אבל אחאב דכתי' אשר הסיתם איזבל אשתו וקיי"ל דבעי' מדיחי עיר הנדחת אנשי' ולא נשים וא"כ ממונו פלט אין סברא לומר שיהי' משתין בקיר כלבא:

במי פירות פירש"י כגון מים ויין וחלב בודאי י"ל טל בכלל מים ודם אין דרך ללוש בפת דאסור באכילה אך דבש ושמן מימעט מלשון רש"י והיינו משום דהלכה כר"ש שזורי במנחו' ל"א ע"א מיהו ר"ת בתוס' שם פירש דבקרוש איירי אבל בלח בלח ה"ז משקין טמאים ומכשירי' והיינו פלוגתת ר"ח ותוס' בשמעתין ד"ה מי פירות וכו':