חידושי חתם סופר על בבא בתרא יח:

ואי דלא סמך היכי משכחת לי'. כללא דמסקי' מהך שמעתא לתוס' אליבא דפירש"י הוה ס"ד דלש"ס דגם לרבנן שניהם מזיקי' זה לזה. ונ"ל דעלה כן על דעתו משום קושיות התיו"ט דה"ל לרבנן למיתני' מרחיקי' חרדל מתבואה דמזיק כמבואר במ"ס כלאים דצריך לדחוק דמשום ר"י בר פלוגתיהו נקטו אינהו מילתיהו בדבורי' ובתיו"ט מייתי דוגמא דת"ק נקט משום בר פלוגתיה מ"מ זהו דוחק אבל אי נימא גם לת"ק דתרווי' מזקו אהדדי וא"ש דנקטו דבורי' בחרדל. מ"מ למסקנא לא ס"ל לרבנן כן אלא דבורים לא מזקו לחרדל וא"ל ר' יוסי תרווי' מזקו אהדדי ונ"מ לדידכו דעל המזיק להרחיק א"כ בלוקח שזה סמך בהיתר וזה באיסור י"ל עד שאתה וכו' דרבנן ס"ל על המזיק אע"פ שסמך בהיתר להרחיק כיון דליכא הפ"מ כמו באילן ובגל הדבורי' אינו מזיק. ומ"מ להילכתא קיי"ל כר' יוסי דזה עושה בשלו וזה עושה בשלו אא"כ הוה גירא דילי' ואז אסור לסמוך על המיצר כרבא אם לא בלוקח:

ודעת רמב"ן במלחמו' קרוב לזה לדינא אלא דס"ל להס"ד נמי הוה ס"ל לרבנן דדבורי' לא מזקי אלא הוה סד"א דלר' יוסי דבורי' מזקי ולא חרדל ומסיק דלר' יוסי תרווי' מזקי אהדדי ולהלכתא לר' יוסי דקיי"ל כוותי' נהי דתרווי' מזקי מ"מ היזק החרדל לא הוה גירא דילי' והיזק הדבורי' הוה גירא דילי' ואסור לסמוך להמיצר אם לא בלוקח ועדיין לא הי' חרדל אבל אם בשעת מכירה כבר הי' הניזיק מוכן אסור והיינו דאיכא בין חרדל לאילן דלא יקוץ אפי' לרבנן משום שלא הי' עדיין בור ואין צריך לחלק בין הפ"מ למועט ושיטת ר"ח ור"ת דלמסקנא הדרי' מכל הני שינוי ומותר לסמוך על המיצר אפי' בגירא דילי' לבר מבור דכל מרא מרפי לארעא מיד דוק ותשכח דאיכא בין תוס' לרמב"ן הפסיד מועט ודבורי' לתוס' מחמרי' בהפסיד מועט אסור לסמוך בהיתר ולרמב"ן אין חילוק ודבורי' אסור לסמוך למיצר לרמב"ן ומותר לתוס' דלא הוה גירא דילי'. ובין תוס' ורמב"ן ובין ר"ח לר"ת איכא טובא דלדדהו מותר לסמוך למיצר אפי' בגירא דילי' לבר מבור משום כל מרא ומרא: מ"ש תוס' ד"ה וסבר ר' יוסי וכו' וק' לו מה הוצרך לחלק וכו' טעות סופר הוא וצ"ל מה שהוצרוך לחלק בשין פי' שקשה לו הדוחק הזה לחלק בין הפ"מ למועט ולשיטת הרמב"ן הנ"ל לא אתינין לכך. וגם ק' ב' שהקשה למה המתן להבי' המשנה וכו' וכבר ישבתי כיון דעיקו' ק' מבריתא דתני עלה ולא מגופי' דמתניתין גם קושיתו מתוספתא לא קשה כ"כ לשיטת רמב"ן וק"ל: