חידושי חתם סופר על בבא בתרא טז.

דלמא מינשי' זכותי' דאברהם י"ל ע"ד דכ' של"ה דלכן כתי' בתוכחה וזכרתי את בריתי יעקב וגו' לומר ראו כי בני גדולי דור כאלו ואפ"ה לא למדתם ממעשיהם ואו"ה אין להם ממי ללמוד ועתה ע"י זכותי' דאיוב חשש השטן דמינשי' חביבותיו דאברהם ולא יתוכח עם ישראל עוד ע"כ הי' מעורר זכות אברהם לקטרג על ישראל ח"ו ולא הועיל כלום בעזה"י:

נכפלו ביופי עמהרש"א ח"א שהבנים והבנו' לא מיתו אלא הנערים העבדי' שהם כבהמותיו וכממונו אבל בנפשו' לא פגע מדה"ד לכן לא נכפלו בניו ובנותיו אך מרוב צערם הוכערו ושוב יכפלו ביופי כנלפע"ד:

תנחומים של הבל נחמך אביך תימא רבה אבר קפרא וכי זה מדרך המוסר וחלילה לו מעול. ונ"ל היות זכר ונקבה בוראם ויקרא שמם אדם וכל המוליד זכר או נקבה אינו מביא לעולם אלא פלג גופי' ולעת זיווגם יגמור גוף א' מבין בית האבות ומ"מ מי שהוליד הזכר ובטוח בו שיהי' ת"ח וצדיק אשרי לו שהגיע לחלקו דבר טוב. אמנם מי שאינו בטוח בזה הלא טוב לו בנקבה כי לעת זיווגם ימצא לו להשיא בתו לת"ח והיות כי בית רבי ושלשלת יחוסו הי' בטוחי' שלא ימוש תורה מפי זרעיהם עד עולם. א"כ עליהם נאמר אשרי מי שבניו זכרים אך רבי מענותנותו הי' כמסופק אם יהי' זרעו ת"ח ע"כ אמר רבי' באה לעולם ובר קפרא להיותו תלמיד רבי לא הי' רשאי לשתוק ולוותר על כבודו של רבינו הקדוש ע"כ אמר אשרי מי שבניו זכרים ע"ד הנ"ל וק"ל:

בת הי' לו ובכל שמה ערמב"ן פ' חיי שרה ע"ד האמת שמידת חסדו של אברהם הי' לו לבת אותה המידה הנקראת בכ"ל ואין אתנו יודע עד מה עכ"פ יש להבין שיש בין בכל ומכל כל חילוקי' עניני'. כי בכל איננו כל ממש רק כח בכל ולא כל כמו ביצחק ולא כל יצחק ה"נ בכל ולא כל. ויצחק מכל מוקצת כל ולא כל אך יעקב כליל מכל הקצוות הי' כל ופרשתי גבי ישמעאל ידו בכל ויד כל בו כשישראל רק בחי' בכ"ל יד ישמעאל עדיין מושל והיינו ידו בכ"ל אך יד כ"ל בו כשנזכו למידת כ"ל במהרה בימינו אז יד כ"ל בו. ואין רחוק לומר כי באמת הי' בת לאאע"ה וקרא שמה בכל כשם מדתו העליונה אשר רמז רמב"ן הנ"ל ובאו אחרי' לתירץ מ"ט לא השיאה ליצחק כק' תו' לקמן קמ"ד ע"א ותירצו זה כי שמה הי' בכל כמידתו ולא רצה להשיאו ליצחק שלא ליתן יד לישמעאל על זרעו של יצחק דכתי' ידו בכל. ודע כי שלימות האצילות הוא ד' שמות י"ה חכמה אלהים בינה הוי"ה שש קצוות. עד למלכות וגמטרי' שלהם קצ"ב כמו בכל מכל כל וה' הטוב יכפר בעדי:

איצטגנינו וכו' תלאה בגלגל חמה פי' הראשוני' דאאע"ה המשיך רבי' לעבודת ה' בחכמות לבו שפרסם אלהותו ברבי' וריפא מדוה הנפשות ומיד נתרפאו כל הנפשות אשר עשו בחרן וכשמת תלאן בגלגל חמה רוצה לא נשאר אלא להתבונן בגלגלי שמים כדכתיב השמי' מספרי' כבוד אל אבל יותר טוב תורת ה' תמימה משיבת נפש על זה סובב כל המזמור ההוא וכאשר תקנו מסדרי התפלה יוצר אור העולם הזה ואח"כ ברכת אהבה רבה על תורת ה' תמימה ומי שלא זכה לתורה רפואתו עדיין תלוי בגלגל חמה ולהביט ולבחון טוב ה':

ברוך אשר בחר בנו מכל עם ולשון. ושומר ונוצר כבבת ואישון. והי' עמנו בחי' פ' ראשון. בחסדו יעמוד לימין עני. בינה ודעה יבינינו. בחי' פרק שני: