חידושי חתם סופר על עבודה זרה ס.

אמר רב יימר כתנאי וכו' להתוס' צ"ל דללישנא בתרא ס"ל משום חומרא דיי"נ מודה ר"ה דעד הברזא מיהת אסור אבל כרבנן לא אתי' דאפי' בטבול יום מחמרי' לאסור כלו כ"ש ביי"נ ולרמב"ם הוה איפכא דיי"נ דשמעתין קיל טובא ולהכי ס"ל דמברזא ולמטה שרי אפי' בשתי' ובטבול יום פוסק כרבנן ומ"מ ביי"נ דקיל פוסק כל"ב דר"פ ולכאורה ק' דכלישנא קמא לקולא ה"ל להורות וכמ"ש מרדכי בשם רבנו שמשון דמייתי ב"י וי"ל דרב יימר דאמר כתנאי כ"כ כלישנא בתרא ס"ל ואתי' כרבנן ונימא ע"כ לא אחמירו רבנן לפסול עולו אלא בטבול יום אבל ביי"נ דקיל סגי להחמיר עד הברזא אבל כר"י לא אתי' דמקיל אפי' בט"י וא"כ שפיר הוה כתנאי אבל ללישנא קמא דכל להדי' ברזא א"כ לא הוה כתנאי דככ"ע אתי' דכר"י ס"ל להדי' ולרבנן נמי ע"כ לא אחמרו אלא בט"י אבל ביי"נ דקיל יודו דלא אסיר אלא להדי ברזא ומאי כתנאי דקאמר אע"כ כל"ב קיי"ל ערמב"ם פ"ז ממעשר:

מצידי' טהור מכאן ומכאן ובתוספתא דמייתי ר"ש מסיים דעולה בא' ומאה פי' דפשיטא דהוה חיבור אלא כיון דאינו אלא דבר מועט אותו שבפי החבי' עולה בא' ומאה וכן מייתי ראב"ד בהשגות ממס' תרומות דהוה כלו חבור ובחי' למס' גטין רפ"ג דמייתי ש"ס הלוקח יין מבין הכותי' שם הבאתי דברי הר"ש דמייתי תי"ט משנה ב' פ"ז דדמאי ושם בארתי דלפע"ד אפי' אינו מתנועע אלא עומד ממקומו מ"מ הוה חבור ע"י האידים העולי' כגון ריחא מילתא דלא עדיף מפת חמה וחביות פתוחה ועיי' מס' ביצה ל"ז ע"ב שנים שלקחו חביות ובהמה בשותפות עי' וק"ל:

מעצרא דיירא ר"ת בס' הישר כ' דבתחלה דורכי' ברגל ובאחרונה כשכבר הוציאו יין מן הענבים אז מוציאים בגלגול והיינו מעצרא דיירא:

ר"פ שרי וכו' והרי"ף והר"ן גרסי רב אשי כמבואר בר"ן לקמן גבי אזיל מיני' ומיני' והרי"ף לא הביא הך דמעצרי דיירי דס"ל הני אמוראי לית להו כחו ואנן אית לן והקשה הריטב"א עכ"פ ה"ל להשמיענו איסורא דכח כחו ולפע"ד לפי מה שפי' רשב"ם במשנתינו ירד לבור מה שבבור אסור משום כחו זה גרע הרבה מכח כחו דהרי אפי' למשנה אחרונה דמשהתחיל למשך עושה יי"נ כ' רמב"ן דהכא כח גרוע הוא שהרי אינו דורך אלא ענבים מ"מ למשנה ראשונה דהכל מים בעלמא ורק בירידתו לבור נעשה יין וכבר בטל ועבר כחו של זה ומ"מ אסור א"כ כש"כ כח כחו ומ"מ לא מצי ש"ס למיפרך ממתני' אמאן דשרי כחו משום דאפשר לפרש ירד לבור אסור אם נוגע בו לא רק בכחו אבל מ"מ הרי"ף סמך עצמו במה דמייתי מתני' סתמא וק"ל: