חידושי חתם סופר על עבודה זרה נז:

לאפוקי מדרב דאמר תינוק ב"י עושה יי"נ עיי' תוס' והנה רש"י נדחק בשם הגאונים להשוות נכרים בזה"ז לתינוק ב"י ולא מייתי בקיצור ממדדו ביד כמ"ש תוס' באמת י"ל היינו רש"י לטעמי' דס"ל אי משכשך אוסר בהנאה ממתניתא דאגרדמי משו"ה מדמה לי' לתינוק דאפי' משכשך אינו עושה יי"נ וק' תוס' הא תינוק לית לי' אפי' כוונת מגע צ"ע הא מבואר מבריית' דרוקן ומדרסן דמיירי בתינוק בן ט' שנים לכל הפחות כמ"ש לעיל מש"ס לעיל ל"ז ע"א ואפ"ה קטנים אינם עושים יי"נ לאסור בהנאה עכ"פ דהרי הש"ס הוה בעי למימר דאפי' בשתי' מותר ופריך מיני' לרב ומינה דלרב עכ"פ בהנאה מותר אע"ג דאית לי' כוונת מגע רק הואיל ולא הי' עדיין בר ניסוך מעולם וה"נ בזה"ז:

מ"ש תוס' לא מצינו ראי' פשוטה להתיר מגע גוי ואף לא סתם יי"נ בהנאה משמע לא מיבעי' מגע גוי דחמיר לא מצינו לו היתר אלא אפי' סתם דקיל לא מצינו לו היתר והיינו כמ"ש לעיל בפתיחה דעת רמב"ן דסתם יינם ליכא כ"כ חששא שמא נסכו דאי ס"ד דנסכי' לא הוה מזבי' לי' לישראל משא"כ מגע גוי ביין שלנו קרוב לודאי דשכשך בו לשם ע"ז דמכבד ע"ז שלו בשל ישראל ע"ש ועמ"ש שם עוד בכוונת תוס' שכ' דלא שייך הכא דבר שבמנין ע"ש ועיי' עוד בדבור הסמוך בעזה"י:

והא מר דאמר שיכשוך אין עושה יי"נ מדברי חי' רמב"ן הבנתי דה"פ לפי' התוס' דהשואל שאל לר"נ אם לא תיאסר כל התערובות כדין יין שנתנסך ממש דאפי' לרשב"ג אוסר כלו דהשואל הוה ס"ל מגע גוי ביין שלנו חמיר טפי מסתם יינם והשיב לו ר"נ וכי שכשוך עושה יי"נ ממש חששא בעלמא איכא ומסתיין למיסר ההוא חמרא ולמיזבן לבר מדמי דההוא חמרא ורבא שמע וטעה סבור שר"נ השיב שאיננו עושה יי"נ כלל ליאסר תערובות ואפי' כרשב"ג לא ואר"נ דלאו הכי הוה: