חידושי אגדות על יומא לז.

ומנין שבאנא כו' ומנין שבשם כו'. דבעי בתחלת הוידוי בלשון אנא כתרגומו בבעו דהיינו בקשה ובשם [הוי"ה] שהוא מדת רחמים דהיינו בקשת רחמים וק"ל:

כי שם ה' בשעה שאני כו' הבו גודל כו'. משום דאפשר לפרש דהבו גודל היא מלתא באנפי נפשיה אני שם ה' אקרא ואתם הבו גודל וגו' ע"כ אמר דהבו גודל וגו' מחובר למעלה וכי מורה על הזמן שבשעה שאני אקרא אז אתם הבו גודל והיינו נמי כשמזכיר כ"ג השם אז כל העם הבו גודל לאלהינו דהיינו שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהוא גודל לאלהינו עש"ה ותרועת מלך בו:

בשעה שאני מזכיר צדיק כו'. משום דיש לפרש שיש לזכור הצדיק לברכה קאמר לפי ענין דהכא ה"ק בשעה שאני מזכיר הצדיק אתם כו' וק"ל:

וכן מצינו כו' מיכאל באמצע גבריאל בימינו כו'. פרש"י מדכתיב שלשה אנשים נצבים עליו מכלל דבשורה אחת הוו קיימין כו' ע"ש והוא דחוק דגם כשהיו נצבים אצלו הוו קיימי בשורה אחת מ"מ כשהלכו אימא דבזה אחר זה הוו ונראה דסוגיא דהכא כמ"ד בפרק שבועת העדות ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור שהוא חול ולגדול שבהם שהוא מלאך האמצעי אמר אל נא תעבור וכפרש"י שם בהדיא שכך באו לפניו מיכאל באמצע כו' ע"ש: