חידושי אגדות על יומא יח.

שיהא מכיר ורגיל כו'. אינו נראה דר"ל שיהא מכיר במינים הללו דודאי כל אדם מכיר אותן שפיר ויש לפרש דר"ל דמעבירין לפניו אותן פרים ואילים וכבשים שנקרבין בו ביום דהיינו פר של אהרן לחטאת ופר של מוספין לעולה ואילים היינו אילו ואיל העם ואיל של מוספין וע"י זה יזכור את עבודתו בהן ויכיר את כל א' מהם להבחין בהן לאיזה עבודה כל א' הוא מוכן ושלשה שעירים נמי דהיינו שני שעירים של העם ושעיר המוספין היה ראוי ג"כ להכיר בהן ולהבחין בעבודתם כתנא דברייתא אלא דתנא דמתני' סבר כיון דעל חטא קאתי חלשא דעתיה כו' כדלקמן:

והכהן הגדול מאחיו שיהא גדול מאחיו בנוי כו'. דרשו כן משום דה"ל למכתב והכהן המשיח תחתוו כמ"ש במקום אחר בפרשת צו וע"כ דרשו בו שיהא גדול כו' בנוי בכח בחכמה כו' שהם המדות טובות שזוכין מאב לבן כמ"ש במס' עדיות ואחרים דדרשו גדלהו משל אחיו כו' היינו דמאחיו לא איצטריך דסגי ביה אם הוא גדול במעלות אלו גם אם אחיו ג"כ גדולים:

ליהושע בן גמלא כו'. בפ' לא יחפור משמע שהיה לו מעלות החכמה שהוא תיקן להושיב מלמדים בכל עיר ועיר מ"מ מייתי מיניה שהיה דרכם בבית שני למנות כ"ג ע"י ממון ואפשר שנמנו גם אחרים בכ"ג ע"י ממון שלא היה להם חכמה:

ולא כל דבר שמביאין לידי טומאה כו'. ובירושלמי פריך והלא מן הנסים שבבהמ"ק הן כמ"ש בעשרה נסים ולא אירע קרי לכה"ג ביוה"כ ומשני א"ר אבין ע"ש לא תנסו ור"י בר בון אמר כאן במקדש ראשון כאן במקדש שני: