חידושי אגדות על תענית ז:

ע"ב ד"א מה משקין הללו אין נפסלין אלא כו'. פרש"י ונפסלין בדבר קל יותר משמן ודבש כו' ע"ש מפירושו נראה דל"ג אין נפסלין אלא כו' אלא דגרסינן ונפסלין בהיסח הדעת אף ד"ת משתכחין בהיסח הדעת כו' כצ"ל וכ"ה בגירסת ע"י:

גדול יום הגשמים כיום שנבראו כו' אני בראתי? כו' לשון ברא נאמר על תחלת הבריאה יש מאין וז"ש גדול יום הגשמים שנאמר בו ברא כאלו הוא יש מאין כיום שנבראו בו שמים וארץ דכתיב בהו בראשית ברא אלהים את השמים וגו':

שנאמר רצית ה' ארצך גו'. רצית אותה במים וזה רצונה כמ"ש פקדת הארץ ותשוקקה וגו' פלג אלהים מלא מים גו':

שצויתי אתכם בימות החמה כו'. וטפי ה"ל למנקט לקט שכחה ופאה שהם ממש בימות החמה בשדה אבל תרומות ומעשרות ניתן יותר בימות הגשמים אחר הדישה ומירוח וצ"ל מה"ט גופיה מדכתיב ציה גם חום דמשמע דבר שצויתי גם בחום ע"כ דהיינו תרומות ומעשרות שנצטוו בימי הגשמים אחרי הדישה ומירוח וגם בחום בימות החמה משא"כ לקט שכחה ופאה לא שייך ציווי כו' רק בימות החמה ומאי גם חום:

דבר שצויתי ולא עשיתם כו'. מפורש פרק ב"מ האיך משמע ולא עשיתם ע"ש:

ופנים נזעמים לשון שקר פרש"י לפי דרש זה פנים נזעמים שמראה הקב"ה כו' ע"ש. ול"נ לפ' גם לפי דרש זה פנים נזעמים של בני אדם שמצטערים בכך:

ומצח אשה זונה כו'. פרש"י מסיפא דקרא וימנעו רביבים משום דמאנת הכלם כו' ע"ש ומרישא דקרא ומצח אשה נמי מורה על העזות בכמה כתובים וה"נ אמרי' במסכת זבחים ציץ מכפר על עזות פנים שנאמר והיה על מצח אהרן וגו' ע"ש:

שיש לו עזות פנים כו'. שנאמר העז איש רשע בפניו כו'. והמקרא מסורס העז בפניו איש רשע:

ועז פניו ישונא פרש"י ועז כתיב חסר ו' מי שהוא עז פנים ישנא בשי"ן ואל"ף עכ"ל בכל הספרים בקהלת בשי"ן ואל"ף ומה שכתב שהוא באל"ף י"ל דכוונתו מדכתיב באל"ף דריש ליה מלשון שנאה ולא מלשון שינוי כפרש"י וכתרגומו שם דא"כ ה"ל למכתב בה"א ישנה אבל מה שכתב שהוא בשי"ן לא ידעתי כוונתו דהא בין שיהיה מלשון שנאה ובין מלשון שינוי בא השי"ן בו ואפשר לומר דכוונתו לפי הדרש מלשון שנאה יהיה השי"ן בשמאל כמו סי"ן וק"ל:

ואין מקרה אלא הקב"ה כו'. קראו הכא מקרה הגם שהוא מקרה במים עליותיו דהיינו בין מים עליונים למים תחתונים מכ"מ הוא מך שונאו של כו':

ואין אור אלא תורה כו'. ר"ל אין אור במקום הזה אלא תורה דלפי פשטיה ולא ראו אור השמש והלבנה לא יתכן דאדרבה מתוך שרוח עברה בהם ותטהרם דהיינו שהרקיע הוא טהור ונהור יותר המאורות מאירים:

בשביל גזל שנאמר על כפים וגו'. לעיל מהאי קרא דבר כי הקב"ה עושה עם העבים והמים דבר והפכו עונש לרשעים ושכר טוב לצדיקים דהיינו בם ידין עמים דור המבול לאבדם ובהפך יתן בהם אוכל למכביר מזונות לצדיקים כמ"ש במדרש משל לנחתום כו' עיין בילקוט וע"ז אמר גם כן כי במבול על החמס דן אותם במים כמ"ש כי מלאה הארץ חמס וגו' לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל ומאז שנשבע שלא יביא מבול דן אותם על החמס בהפך זה דהיינו בהעצר המים כמ"ש על בשביל חמס שבכפים כסה אור ומטר עד שיתפללו עליו:

אם ראית רקיע שקיהה כברזל כו'. והיא קללה שבת"כ ונתתי את שמיכם כברזל וגו' והיא קשה משל משה שנאמר והיו שמיך וגו' נחושת וגו' כפרש"י בחומש:

שנאמר והוא לא פנים קלקל כו'. פי' לפום ריהטא והוא לא פנים אין לו משמעות לפי דרשה זו ויש לפרש כדברי המתרגם שהביא גם כן על דרשה זו והוא לא פנים וגו' פירוש וההוא דרא לא צלו קדם ה' כו' ע"ש:

שנאמר וחיילים יגבר וגו'. דתפלת רבים יותר מקובלת וכן לקמן לענין תורה לימוד הרבים יותר מועיל וכמ"ש בספ"ב דברכות אקרא דילכו מחיל אל חיל: