חידושי אגדות על תענית כג:

ע"ב קם איהו בחדא זיותא ואיהו כו'. וכפרש"י בחומש גבי לנכח אשתו והוא מפורש פרק הבע"י:

שכיר יום הוה אמינא לא איפגר כו'. יש לדקדק כיון דשאלת שלום מצוה היא הו"ל למפגר ולבטל ממלאכתו דהא פועל חוזר אפילו בחצי יום ויש ליישב שהיה עני והיה צריך לשכר מלאכתו לפרנסת בניו הקטנים שהוא מצוה כמ"ש עושה צדקה בכל עת זה המפרנס בניו כשהם קטנים:

מ"ט כי מטי מר להיגי דלנהו כו'. לא היה לך להגביהם שלא יזיקו לגופך ואמרינן פרק תולין דבל תשחית דגופיה עדיף וא"ל זה מעלה ארוכה כו' ולא אמרינן בכה"ג בל תשחית דגופיה עדיף:

מ"מ עיילה היא ברישא והדר עייל מר כו'. ולא היה לך לילך אחריה דאמרינן פרק הרואה לא ילך אדם אחר אשה ואפילו היא אשתו והיה לך לילך ברישא ואח"כ אנן ואח"כ אשתך וא"ל דהוצרכתי לילך אחריה משום דלא בדקיתו לי לילך היא אחריכם בקרוב לכם והא לא תקשי שילכו הם ברישא ואח"כ הוא ואח"כ היא דדרך בעל הבית ליעול ברישא לבית ולא אורח:

ינוקי דבי רב כו' מפני שהיה מחביא עצמו בבית הכסא כו' ופרש"י ול"ג שהיה מחבא עצמו בבה"כ כלומר דמתחבא עצמו כי הוה בעי רחמי אמיא היה מחבא עצמו מרוב ענוה ומאן דגרס כו' ע"ש פי' השני דחוק ואינו שייך לכאן גם בחידושין בע"י דמפרש ליה דמחבא עצמו מפני עניים הוא דחוק ועיקר חסר מן הספר וע"כ נראה לקיים הגירסא כפי פי' ראשון שפרש"י דקאמר מה שלא שדרו זוגא דרבנן לגביה למבעי רחמי כמ"ש לעיל בחוני המעגל ובאבא חלקיהו עד שהוצרכו הרבנן לישדר ליה ינוקי דבי רב וקאמר דודאי גם לא שדרו זוגא דרבנן אלא משום דכשהרגיש שבאו אליו רבנן הוה מיטמר ומחבא עצמו בבית הכסא שלא ימצאו אותו רבנן וכדי שלא יחזיק טובה לעצמו כדאמרי' לעיל באבא חלקיה ולכך הוצרכו אותן רבנן לישדר ליה ינוקי דבי רב לגביה שילכו אחריו גם במקום הנחבא בבה"כ ויאמרו כך אבא אבא כו' ולהכי סמיך ליה הך עובדא דרבי יונה דעביד נמי הכי בצנעא כדי שלא יחזיק טובה לעצמו ואפילו מאנשי ביתו הוה מיטמר:

חזי מה בין תקיפי דא"י לחסידי דבבל וכו'. קראן ה"נ ע"ש זה דבני בבל מפורסמין חסידות שלהן משא"כ בני א"י דאינן מוחזקין לפני העולם כחסידים רק לתקיפי:

אשתטח על קיברא דאבוה כו' הני מצערו לי כו'. הך עובדא ה"מ לאתויי בסוגיא פרק מי שמתו שהמתים יודעים גם בצערא דאחריני ע"ש: