חידושי אגדות על שבת קנג.

מהספדו של אדם ניכר כו'. דמחיים של אדם גם אם מספרים שבחו אפשר שמחנפין לו כההיא דאמרי' פ' א"נ מיום שגברה החנופה אין אדם יכול לומר מעשי גדולים ממעשיך ועוד אפשר שמפני היראה אומרין כן לספר בשבחו משא"כ במותו בהספדו דאין כאן חנופה ולא יראה ממנו ואעפ"כ מספרין שבחו דברים ניכרים שהאמת כן וק"ל:

ואחים כו'. עיין פירש"י והוא דחוק דאיירי דוקא בזקן אלא די"ל דחמומי בעי שאפשר שאין בני אדם נכמרים עליו משום דסנו ליה דמוכח להו במילי דשמיא ומיהו לאדם חסיד כי מחממו בכו כולהו כההיא דמייתי בסמוך דא"ל אביי לרבה כו' מאן אחים כו' וק"ל:

תשמענה דבר מאחריך וגו'. ור"ל אחריך לאחר מטתך כדלקמן כי אתריה א"נ אחריך אחר מותך כמו ואחריך לפלוני כו' ואמר לאמר זה הדרך וגו' דהיינו שמספרין עליו בשבח אלו המדות הדרך זו גמ"ח ילכו זו ביקור חולים בה זו קבורה כי תימינו זה הדין וכי תשמאילו לפנים משורת הדין דכה"ג דרשינן בפ' אלו מציאות אקרא דוהודעת להם את הדרך ילכו בה וגו' כמפורש שם וק"ל:

בגדיך לבנים וגו'. פירש"י בגדיך נשמתך טהורה כו' ע"ש ומל' בגדיך בלשון רבים נראה לפרש דבגדיך לבנים כינוי למעשים טובים שהם נקראו מדות כמו מדו בד וכשיהיו בגדיך ומדותיך לבנים מבלי כתם וחטא דהיינו כל ימיו בתשובה אז שמן שהיא הנשמה ואותיותיו נשם וע"ש דכתיב נר אלהים נשמת אדם שהיא על ראשך ממש כי הנשמה היא במוח אל יחסר לה בסעודה דלעוה"ב. ואהא מייתי משל ממש למלך כו'

פקחין שבהן קשטו כו'. דהיינו לפי הנמשל שקשעו עצמן במדות ומע"ע כו' וניחא השתא דלא מייתי האי קרא דבכל עת יהיו בגדיך לבנים וגו' במשל דלעיל מלך ב"ו שמחלק בגדי מלכות וכו' דהתם ודאי איירי בבגד מלכות שהיא הנשמה גופה שנתנה לו דרך שאלה כמ"ש לעיל אבל האי קרא לא משמע ליה אלא בגדיך לבנים הם מדות ומע"ט:

יעמדו ויראו כו'. דהיינו יראו ויבושו כמ"ש ויראו שונאי ויבושו ועל זה קאמר חתנו של ר"מ כו' אף הן נראין כמשמשין ואין כאן בושה כפירש"י אלא אלו ואלו כו' שנא' הנה עבדי יאכלו וגו' הנה עבדי ירונו וגו' ומשמע ליה דבדין דלעוה"ב משתעי הני קראי דבעוה"ז בדין הרשעים כתיב לעיל מיניה ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח וגו' וק"ל:

אלו מצות כו'. ע"פ מ"ש בר"פ התכלת התכלת אינו מעכב את הלבן כו' וז"ש בכל עת גם בזמן שאין תכלת יהיו בגדיך בציצית לבנים. וכן תפרש

ושמן על ראשך וגו'. אלו תפילין ע"פ מ"ש שם תפילין של יד אינה מעכבת את של ראש וז"ש ושמן שהיא תפילין של ראש כפירש"י על ראשך אל יחסר גם בשאין לך של יד וה"ה בהיפך אלא דקמא נקט והוא העיקר ודו"ק: סליק פרק שואל פרק מי שהחשיך